שבעה פרקים בתוך הסדרה, ועדיין לא החלטתי אם מדובר בסדרה בינונית שמכילה כמה סצנות טובות או פשוט בסדרה טובה. מה שכן - הפרק הנוכחי היה טוב מאוד. שלושה עניינים מרכזיים היו לנו בפרק: המשימה של קאמרון למצוא את תוכנת השח הגנובה, הפגישה של אליסון עם הפסיכיאטר של שרה, והצפייה של ג'ון בקלטת שבה מוותרת עליו אמו. הסיפור עם הקלטת היה החלק החלש בו, ולמרות האזכור - נדמה לי - ל"שליחות קטלנית 2" ("בואו אם אתם רוצים לחיות") לא קיבלנו שם הרבה מעבר לקצת קיטש אמריקאי מזוקק. שני החלקים האחרים פיצו על כך. אהבתי את המעגליות, שבה האדם שניסה לטפל בשרה, כשהיא שהתה בבית המשוגעים, מסיים את הפרק באותו מקום, כשהוא באמת מטורף. אהבתי את הניגוד בין הטיפול של שרה במשימה שלה לטיפול של קאמרון בשלה, אותו הבדל בין בני האדם לרובוטים שחוזר לאורך כל הסדרה: ברגע שהרובוטית סיימה לגלות את המידע שהיתה צריכה, שום דבר אחר כבר לא חשוב, והיא משאירה את דימיטרי ואת אחותו למות, ויורדת במדרגות בנונשלנטיות (סצנה חזקה מאוד), בעוד שרה, האנושית, גם אחרי שהשיגה את היד, חוזרת אל הבית שעולה בלהבות כדי להציל את חייו של הסוכן שרודף אחריה. בין לבין היה מעניין לשים לב להבדלי הגישות בין אחיו של קייל (הופעת האורח המתמשכת של בריאן אוסטין גרין) לכל השאר, בכל הנוגע ליחס שהוא מעניק לקאמרון, הבדל שנובע, מן הסתם, משהייתו בעתיד. בסך הכל, כאמור, אחלה פרק. ציון: 9.