המסך המפוצל

הממיר 14/9/08

סדרות חדשות: גאווין וסטייסי, רק נערה, הבטן הרכה. הסמויה פתחה את עונתה האחרונה. וגם: הנוכלים, ריפר וטורצ`ווד

מאת: ברק דיקמן

פורסם: 14-09-2008
48 תגובות
10. איזה כיף ש"הנוכלים" בסביבה. הפרק ששודר בשישי האחרון היה פשוט מבריק, בעיקר בזכות הקרב בין דני למיקי, על כל רבדיו, כולל סצנות העירום המשעשעות. הכי אהבתי כמובן את העובדה שדני היה הקורבן של התרמית הארוכה של מיקי, עובדה שהצלחתי לנחש בשלב די מוקדם, אבל הצורה שבה זה נעשה היתה פשוט כיפית. הסיום בו התברר שאותו "אתגר הנדרסון" הוא בעצם ההמצאה של אלבי היה בסך הכל הדובדבן שבקצפת. בין לבין קיבלנו סצנות קצרות וחמודות של אלבי שמרמה את הברטנדר, כרגיל. כיף.

9 (בספירת הסמויה. זאת אומרת שלדעתי זה עדיין היה טוב יותר מכל דבר אחר שהיה השבוע בטלוויזיה). אחלה פרק ראשון לעונה. היה כיף לפגוש שוב את החבר'ה הוותיקים, אם כי אולי "כיף" היא מילה מעט חזקה: מקנולטי שב לסורו וזה מחמיץ את לבי, ולו בגלל בידי המקסימה שנאלצת לסבול את זה; קארקטי המסכן שמתמודד כמובטח עם קעריות חרא מהבילות [היי, זה לא תיאור שלי, זה ראש עיר קודם (ואמיתי!) שהבהיר לו בעונה הרביעית שזה מה שצפוי לו בכהונתו] ונאלץ לנטרל כמעט לחלוטין את היחידה המיוחדת; המצב הפיננסי החמור של המשטרה. מנגד דוקי החמוד שלא מוצא את עצמו בפינת הרחוב, אולי מצא מפלט קטן באדיבות חברו מייקל, שוב. יפה לראות שהוא דואג לו כל הזמן. במקביל נחשפנו אל חברים חדשים במערכת העיתון, מביניהם חיבבתי במיוחד את עורך הדסק העירוני, גאס-מלדריק-לואיס-היינס, כאן שמנמן ועם שיער לבן, שמסתמן כגבר-גבר. לראות את חברת המועצה היפהפיה ההיא מפטירה בגלל מעשיו "Fuck!" ברכבה מבלי שנשמע, היה מצוין (yaddo).

8.5. הפרק השני של "ריפר" המשיך את הקו הברור של הפרק הראשון: כיף, צחוקים ו... גם קצת עלילה. אבל האמת היא שהיה פה יותר מזה. נכון שהעלילה היתה די טיפשית (ודומה שאפשר לצפות לזה בערך מדי שבוע), אבל הכותבים, בחכמה, אפשרו לנו ללמוד לא מעט על הדמות של סאם ומה מניע אותה - הפחד מפני המשימות שמסכנות את חייו, הרצון לתרום לאנושות ולמנוע מוות של חפים מפשע, הרצון שלו לשמור על אמו בהסתרת המידע על הג'וב שלו מפניה מול הרצון שלו ליצור עמה מערכת יחסים אמיתית, הדאגה שלו לחבריו שמסכנים את עצמם למענו, המיאוס שלו מהעבודה שלו והבוז העמוק שהוא רוחש לבוס שלו, החיבה העזה שלו לאנדי, ידידתו החמודה, הטיפשות הרגעית הקלה שלו ("אני צייד ראשים מטעם השטן ובאתי ללכוד אותך". למה לא שלחת פשוט מברק לפני שבאת?) ולבסוף, האומץ והתעוזה שלו כשהוא מחליט לעמוד פנים אל פנים מול הרע השבועי. קצת משונה שלשטן אכפת מסאם - הוא רוצה שיילך לו עם אנדי, הוא רוצה שיפסיק לשקר לאמא שלו. מדוע? האם זו חלק ממזימה שטנית (תרתי משמע)? או שמא הוא באמת דואג לעובדים שלו, אפילו שזה לא ממש תואם את האופי של השטן? מי שאוהב טלוויזיה קלילה ומשעשעת ולא מחפש יותר מדי מחשבה ייהנה מהסדרה הזו (איתן גשם).



8. "גאווין וסטייסי", דרמה קומית בריטית חדשה, נפתחה השבוע ב-yes והיא היתה חמודה, קלילה וכיפית, ועם פסקול מגניב שכלל שיר של הקוקס, כמו גם את "In the Morning" ועוד יציאות חמודות. אהבתי את הקטע עם סמית'י שבודק את כל הבירות בעולם, ואת הקטע עם אזעקת האונס, שהיה משעשע, במיוחד בגלל החברה המגניבה של סטייסי, שמסתערת על הדוד המסכן. הצד הרומנטי בסדרה - הרומן בין גאווין לסטייסי - עשוי בצורה מחממת-לב ומרגשת. יופי של פרק פתיחה.

7. "סמולוויל".

7. "רק נערה" שנפתחה השבוע מסתמנת כסדרה קצבית, קלילה ומשעשעת, שהרעיון הבסיסי שלה חמוד, וגם הביצוע מגניב. אהבתי מאוד את השחקנית הראשית וגם חלק מהבדיחות עובדות בצורה טובה מאוד (להוציא כמה בדיחות זולות של הפרשות / גיהוקים), למשל הקטע עם המילה האסורה, והשחזור המקורי של דגל ארה"ב ב-4 ביולי ("זה מה שהרופא בחדר המיון אמר"). חמוד.

6. משהו קטן שהיה נחמד בפרק של "ללא עקבות" ביום חמישי: אני מניח שכבר עשו את זה בעבר בסדרה, אבל הפלאשבקים של הנחקרים הכילו שני אלמנטים שלא רואים הרבה בסדרה. באחד מהם היה פאלשבק בתוך פלאשבק, ובשני היה קטע שבו ראינו זיכרון שקרי, ורק לאחר מכן את הזיכרון הנכון.

6. פרק הפתיחה של "הבטן הרכה", הסדרה האוסטרלית ש"נאסרה לשידור" בגלל הבוטות שלה, קצת אכזב אותי. כן, היו בו רגעים חזקים, כמו הרצח שהתחיל את כל העסק, הסצנה בקראוון נטול השמירה, עם טלפון למקרי חירום שלא עובד, או הקריינות שמספרת לנו על עתידו של קרל (שיגדל להיות הרוצח הסדרתי המוכר ביותר באוסטרליה), או סצנת הסיום עם המכות. אהבתי גם את ההתנהגות של ג'יני, אשתו של "הנסיך השחור" שמזכירה קצת בהתנהגותה את כרמלה סופרנו, אבל הסך הכל הכללי לא משהו, למרות שהסדרה עשויה טוב. משהו שם בתוך שלל האירועים היה בנאלי מדי, כאילו ראינו כבר הרבה מדי דברים דומים בעבר, שעשו את זה הרבה הרבה יותר טוב, הרבה יותר חזק ומפתיע. אבל יש סיכוי שהעסק ישתפר בהמשך, כי הבסיס דווקא טוב.

6. שמתם לב לאולפן החדש של ערוץ 10 בתכנית הבוקר? הפורמט החדש, שמציע לכם ארבעה מנחים במקום שניים, גורם לכך שיש פחות זמן לאורחים ויותר זמן לדעות האישיות של המנחים. ובנוסף, אין בעיה ש"כוכב" של תוכנית ריאליטי יהפך לדוגמן או לאייטם מבדר בתוכניות הערוצים השונים, אבל כשדן מנו משמש על תקן של פרשן / מנחה / עיתונאי, קשה לצופים לעבד זאת כפי שקשה להם לראות שחקן ששיחק את הבחור הרע במשך שנים הופך להיות גיבור בסרט אחר. כשמישהו מגיע לטלוויזיה רק כדי להיות בה - מריחים זאת במהירות וניכר על פניו של דן, מעבר למבוכה, שהוא יודע זאת. אבל אנחנו כבר מכירים את הפנים האלה מתוכנית אחרת. ועוד משהו: תכנית בוקר חדשה, שהשמועות עליה מתהלכות כבר שבועות, אמורה להיות חדשה באמת ולא שינוי תפאורה. כשחלק מתחנות הרדיו יצאו מהשבלונה הקבועה של תוכניות אקטואליה בשבע בבוקר, הן הרוויחו קהל חדש שלא היה לו פתרון בשעות הנהיגה לעבודה. משום-מה, במשך שני עשורים כמעט, אף-אחד לא חושב שצריך לנסות אפילו. וחבל (דוד אלהרר-ברוש).

4. "טורצ'ווד". נכון, הדברים שאוון אומר לשומר על איך זה מרגיש למות, ועל איך שהוא מרגיש לא אנושי, היו מעניינים. אבל הפרק כולו, שהיה אמור להיות פרק חשוב מאוד בעונה הזאת, גם כי הוא עוסק באוון המת ובהשלכות של מותו על המשך תפקידו בסדרה, וגם כי מרת'ה עוזבת בסופו, היה מאוד מאכזב. הפרק היה חסר עלילה כמעט לחלוטין ומאוד מייגע. וגם הפיתרון למקרה (הזקן עם המכשיר המוזר) היה דבילי למדי (התשובה לשדר של נאס"א). הרגע הכי טוב בפרק היה סיפורה של מגי על הסיבות שהביאו אותה לרצות להתאבד - הסיפור הטראגי של המוות של בעלה ביום חתונתם. אבל בסך הכל, זה היה פרק גרוע.



2. במהלך השידור של "על קצות האצבעות" בימים ראשון ושני קיבלנו כתובית בגודל של חצי מסך(!!!) שמראה לנו מה קורה "עכשיו בבית האח הגדול" למשך כחצי דקה. רבאק, אם אתם כל כך רוצים להראות לנו מה קורה באח הגדול, פשוט שדרו לנו תוכנית של "האח הגדול". אנחנו כבר נדע בעצמנו לאן לזפזפ. למה להפריע לתכנים של תוכניות אחרות?

1. ביום שלישי, הבעיה השולית הזאת כבר נעלמה לחלוטין, יחד עם שידורה של "על קצות האצבעות", שנעלם כלא היה. שמעתי שבשלוש בלילה יש משבצת שידור פנויה, קשת, כזאת שבה "על קצות" עדיין לא שובצה. כי בכל זמן שידור אחר, עושה רושם שהסדרה הזאת כבר היתה.


בשולי הממיר
והפעם: ספיישל "ללא עקבות". ביום שני התארחה כריסטינה הנדריקס ("Mad Men", אבל גם סאפרון מ"פיירפליי") כרייצ'ל גיבסון האגורפובית. באותו פרק התארח גם מאסי אוקה (עוד לפני שהיה הירו ב"גיבורים"). בפרק של יום חמישי התארחה ג'ינס טורס (זואי מ"פיירפליי", בין היתר).