המסך המפוצל

הממיר 19/10/08

מעט מאוד דברים הפעם: סיום עונה של גווין, סטייסי וטורצ`ווד. החייזרים מאמריקה הגיעו - והלכו

מאת: ברק דיקמן

פורסם: 19-10-2008
15 תגובות
דיסקליימר: עכשיו סוכות, והשבוע ראיתי ממש מעט טלוויזיה. לפיכך, הממיר הזה יהיה קצר מהרגיל. עמכם הסליחה וחג שמח!

10. "טורצ'ווד" סיימה עונה לא אחידה ברמתה בפרק מרגש, מפתיע מאוד ומצוין. מאוד אהבתי את העובדה שקפטן ג'ון הארט בעצם לא עומד מאחורי הפיצוצים מהפרק שעבר, אלא דווקא אחיו של ג'ק, גריי, שננטש על ידו (לא בכוונה) כשהיו ילדים. הנקמה של גריי באחיו מזעזעת בעיניי, ובכל פעם שאני חושב על ג'ק שנאלץ למות שוב ושוב בתוך קבר במשך קרוב לאלפיים שנה אני פשוט לא יכול לתפוס את זה. מעבר לזה, אהבתי מאוד את העובדה שהסדרה מרשה לעצמה להרוג שתי דמויות ראשיות ולעשות את זה בצורה כל כך מרגשת. הרגע החזק ביותר בפרק היה כשאוון מתחיל להתחרפן כשהוא מבין שאין לו סיכוי להיחלץ משם וטוש מתחננת בפניו, עם דמעות בעיניים, שיפסיק. "למה?!", צורח עליה אוון. "כי אתה שובר את ליבי", עונה לו טושיקו. איזה רגע עוצמתי. סוף עונה פשוט מצוין.

9. גם "גווין וסטייסי" הגיעה השבוע אל סיומה, והיתה מרעננת, מגניבה וכיפית כרגיל. למי שפספס - מומלץ לבדוק מתי יש לסדרה שידור חוזר.

6.5. "חייזרים באמריקה" שודרה כולה השבוע. בסך הכל, אי אפשר להגיד עליה שהיא היתה סדרה גרועה, ואפילו היו בה כמה רגעים משעשעים, אבל לא כל כך אהבתי את העובדה שהיא היתה מושתתת על הבכתן של הדמויות הראשיות. הנה ביקורות שנכתבו במסגרת "תנועות הצופים" על שני הפרקים הראשונים בסדרה:

על פרק הפתיחה:
פרק פיילוט חביב, שנועד בעיקר לבנות את סיפור המסגרת הבסיסי - תלמיד פקיסטני מגיע למשפחה אמריקאית במסגרת תוכנית לחילופי תלמידים - וקשה מאוד להעריך מה יקרה בהמשך, אבל נראה כי לסדרה יש פוטנציאל לא רע. הצגת הדמויות ואפיונן היתה חביבה ואפקטיבית, ובדקות הראשונות יש לא מעט רגעים משעשעים. פייץ גונבת את ההצגה ופשוט מצוינת (שחקנית אדירה, אני כבר מאוהב בה). הדרך שבה מתוארת האכזריות של החברה האמריקנית ושנאת הזרים היתה מעניינת ועוררה סקרנות להמשך. מצד שני, לא כל הבדיחות היו מוצלחות, קצת יותר מדי רגעים "מתים" בשביל סדרה קומית, הרעיון הבסיסי של הסדרה קצת ממוחזר ושקוף, והכי גרוע - המבטא של קאליאן מזכיר לי יותר מדי את מוהינדר מ"גיבורים". ציון: 7 (איתן גשם).



על הפרק השני:
לא אהבתי את ההתנהגות של ראג'ה בחלק הראשון של הפרק. נכון שהוא בא מתרבות אחרת, ונכון שהוא לא אמור להכיר את הסקת המסקנות המהירה של הנוער האמריקאי, אבל הדברים שהוא אמר - בכוונה טובה, נכון - לג'סטין היו מטופשים כמעט בכל קנה מידה. כן אהבתי חלק קטן מהבדיחות, וכן את הסצנה בה אחותו של ג'סטין מתעלמת ממנו, בעוד הוא, במקביל, מתעלם מראג'ה, שבעצמו מתעלם מסמול-פול, והם רודפים אחד אחרי השני במסדרונות בית הספר. בסיכום הכללי, הפרק השני היה פחות מוצלח מהראשון, אם כי אני מקווה שמדובר במעידה חד-פעמית, כי הדמויות לכשעצמן חביבות בסך הכל. ציון: 6.

1. ב-Xtra HOT החליטו על ספיישל: מרתונים לאורך שמונת ימי חג הסוכות, שזה רעיון מגניב לחלוטין, עקרונית, אלמלא החליטו שם לשדר גם סדרות בבכורה. כן, אני מכיר אנשים שצלחו את כל 18 פרקי "חייזרים באמריקה" בימים האחרונים. אבל אני מכיר גם הרבה אנשים אחרים שניצלו את החג לטיולים ולבילויים אחרים וגם אם הם רצו לצפות בסדרות ששודרו לראשונה בערוץ, לא ממש התאפשר להם לעשות זאת. כבר דיברנו כאן בעבר על כמה שזה רע לשדר פרקים חדשים בסדרות (ולא משנה אילו סדרות) בצורה מרתונית (השידורים היומיים של "החצי האפל", "ג'ורדן", ו"ללא עקבות" הם רק דוגמאות). במקרה הזה, המרתון אפילו היה מהיר יותר, והיה ממש קשה להדביק אותו. קצת מרגיז. ומזל שמדובר בסדרות לא מאוד מוצלחות.