הממיר עצמאות 20/04/10

10. ערב יום השואה בד\"כ לא נחשב כיום שבו אני מקדיש זמן רב לצפיה בטלוויזיה (הרבה בשל כך שזהו יום עבודה רגיל), אבל הפעם נתקלתי במבחר סרטים לא רק מעניינים אלא גם אקטואליים, כמו \"מבצע ואלקירי\", \"הזייפנים\" ו\"נער קריאה\", כמו גם סרטים מעט ישנים יותר, אבל עדיין מוצלחים (\"הפנסתרן\", למשל). שאפו לאנשי \"יס\" על המאמץ. (איתן גשם)

9. \"אבודים\", עונה 6, פרק 12. עושה רושם שהעלילה העונתית מתחילה לתפוס תאוצה, וטוב שכך. הכנסתו של דסמונד לעולם של המציאות המקבילה בהחלט מוסיפה מימד חדש לסיפורים שם (והאמת היא שהמהלך הזה גם קצת מעורר תחושה של פספוס, כי נדמה שאם המהלך היה מבוצע הרבה קודם לכן הוא יכול היה להוסיף לדמויות יותר נפח), והיה מרגש לראות את הרלי וליבי (אחד מסיפורי האהבה היותר מוצלחים של הסדרה) שוב יחד. את מייקל היה קצת פחות מרגש לראות, אבל בזכותו למדנו סוף סוף מהן אותן לחישות מסתוריות ביער – הנשמות של כל אלה שחטאו על האי (לא פתרון מפתיע, אבל לפחות מתקבל על הדעת).

הרגע המפתיע של הפרק היה המוות של אילנה, שהיה עשוי מצוין (והזכיר קצת את המוות של ארטס מימים עתיקים יותר), אם כי גרם לדמות שלה להראות מיותרת לחלוטין, אלא אם ישתמשו בה גם בעולם המקביל. רגע מפתיע אחר היה הקטע שבו לא-לוק זרק את דסמונד לתוך הבאר (הניחוש שלי: הוא ידע שהוא לא יכול להרוג אותו ולכן שלח אותו למקום שינטרל אותו מהאקשן), ומפתיע עוד יותר היה ניסיון הדריסה של דז ביקום המקביל – האם הוא \"עבר\" מהיקום שלנו כדי לנקום בלוק או שהוא הבין איכשהו שאם יהרוג את לוק בעולם המקביל זה ישפיע על היקום ה\"רגיל\"? או שאולי בכלל הוא מנסה להביא אותו אל ג\'ק כדי שינתח אותו ומשם יגיע ליתר הנוסעים? אני כבר לא יכול לחכות לפרק הבא. (איתן גשם)

8.5 \"בית הבובות\", עונה 2, פרק 13. זה היה פרק סיום סדרה מספק למדי, גם אם לא מבריק כמו \"Epitaph One\"... לביקורת המלאה.

8. \"קומיוניטי\". עונה 1, פרק 2. עוד פרק מוצלח למדי של הסדרה החביבה הזו. הכתיבה ממשיכה להיות שנונה להפליא, הקצב מצוין והשילוב של הבדיחות הפנימיות נעשה בדיוק במידה הנכונה (ואפילו הצליחו בשקט להשחיל בדיחה על ישראל). עלילת המשנה שבה שירלי ואנני מנסות להרשים את בריטה הייתה חביבה (למרות שהדמות של בריטה די מעצבנת), אבל החלק החשוב של הפרק היה העלילה השניה, במיוחד הדמות של פירס שהבריקה הפעם, וצ\'בי צ\'ייס שהפתיע אותי לטובה והוכיח שלא נס ליחו. שיא הפרק היה במצגת של ג\'ף ופירס שהייתה פשוט היסטרית לגמרי. אחלה סדרה. (איתן גשם)


חג שמח מקומיוניטי!

עוד 8. \"ארץ נהדרת\". תכנית מוצלחת מדי. מערכון הפתיחה עם הנהגים הצופרים שיוצאים מהאוטו, עומדים בצפירה וחוזרים לצפור היה גאוני ממש ושיקף את מהות הישראליות. גם הפאנל על ענת קם היה מבריק במיוחד - הן בפן של המשחק (עלמה זק המעולה) והן בפן של הכתיבה  (שהייתה מהודקת והוציאה את כולם אידיוטים, כמו שצריך). הפאנל של אולמרט היה פחות מאוזן, ולצד כמה רגעים מוצלחים הכיל גם הרבה בדיחות צפויות. יש לציין שטל פרידמן שיפר את החיקוי של אולמרט (בכך שלקח אותו לכיוון יותר ריצ\'ארד ניקסוני) והשימוש בדמות של און פרלין היה חכם, אם כי הדמות קצת התחילה למצות את עצמה.

המערכון של שאולי וה\"בומבמלה\" היה די משעמם ולא מצחיק.  הכותרות היו מוצלחות במיוחד הפעם כמו גם האיש ברחוב (יובל סמו גדול), אבל שיא התכנית היה המערכון של מומי ושיראל, ובמיוחד הקטע עם הזמרים והזמרות של פעם ששרו על כך שמשמיעים אותם רק בימי זכרון שלא רק העביר מסר יפהפה אלא גם בוצע בטעם רב, במיוחד החיקויים של חוה אלברשטיין (עלמה זק) ועוד יותר ממנה של רבקה זהר (שני כהן – איזה חיקוי אדיר).  בכלל, המערכונים של מומי היו, מבחינתי, החלק הכי טוב של העונה הזו שהצליחו לשלב בין סאטירה עם אמירה לבין צחוקים רבים בקול רם. (איתן גשם)

7.5 \"משפחה מודרנית\", עונה 1, פרק 6. פרק לא רע, אם כי לא מוצלח כמו קודמיו. בניגוד לפרקים הקודמים ששילבו יותר בין בני המשפחה השונים, הפעם היתה הפרדה ברורה בין שלוש המשפחות, והתוצאה: כמה רגעים טובים, כמה פחות... לביקורת המלאה.
 
7. \"איך פגשתי את אמא\", עונה 5, פרק 7. האמת היא שהזוגיות של בארני ורובין התחילה קצת לבאס, בעיקר כי היא די גרמה לסירוס של הדמות של בארני. הפרק הזה לא היה מבריק במיוחד, אבל התוצאה שלו – בארני ורובין נפרדים – די שימחה אותי, לצערי (כי דווקא רציתי שהם יהפכו לזוג בזמנו). לא כל כך התלהבתי מהקטע שבו בארני ורובין הוצגו כאנשים שמנים שאין להם כוח לזוז – זה היה קצת קלישאתי ושקוף. יותר אהבתי את הדרך שבה החברים מחליטים להפריד ביניהם, ובמיוחד את הקטע עם לילי ש\"כבר לא בביזנס הזה, אבל תחזור פעם אחת אחרונה בשביל המאסטר פיס שלה\" שצחק יפה על כל הקלישאות מהסרטים.

הקטעים שבהם החבורה חיכתה במכונית בזמן שכל מיני דברים  משונים קרו היו מוצלחים ברובם (אהבתי את אלן ת\'יק, למשל). הגילוי על כך שבארני ורובין מתנשקים למרות הניסיונות להפריד ביניהם לא ממש הפתיע, כמו גם המסקנה של לילי ש\"הם פשוט אוהבים אחד את השניה\", ודווקא הגילוי על כך שהם כן נפרדים ופשוט הבינו שזה כבר לא זה כן הפתיע והיה די מוצלח. הקטע האהוב עליי בפרק היה, כמובן, בארני שנכנס מחדש לחליפה שלו (רק לי זה הזכיר קצת את ד\"ר הוריבל?). אני מאד מקווה שעם הפרידה מרובין הדמות של בארני תחזור לעצמה, כי בלי בארני ה\"ישן\" אני אופתע אם הסדרה תצליח להיות מבריקה. (איתן גשם)

6. \"Glee\", עונה 1, פרק 10. בהחלט פרק אופייני לסדרה הזו – לא מאוזן. מצד אחד, קיבלנו כמה רגעים מעניינים, תמה נחמדה (בלדות) ונאמברים לא רעים בכלל. מצד שני, היו גם עלילות תלושות ומאולצות (רייצ\'ל נדלקת על שוסטר? מצטער, לא אמין בכלל) ורגעים מגוחכים, כמו לראות את פין שר לקווין מול ההורים שלה על זה שהיא תלד לו תינוק (!). עם זאת, דווקא המהלכים הבעייתיים הולידו לעתים רגעים לא רעים, לפעמים משעשעים כמו הפרצופים ששוסטר עושה מול ההתלהבות של רייצ\'ל או עם השיר \"Crush\" ולעתים רציניים, כמו הסצינה בבית הוריה של קווין אחרי השיר הדבילי של פין שהייתה, באופן אבסורדי, הסצינה הכי טעונה רגשית של הסדרה, לטעמי (והמשחק בה היה מצוין, בפרט הפתיעה אותי לטובה דיאנה אגרון).

 אהבתי חלק מהציוותים בפרק (פין וקורט, פאק ומרסדס), אבל לא אהבתי את העובדה ששוב הייתה הזנחה פושעת של דמויות המשנה למרות ההזדמנות לשלב אותן עם הדמויות הראשיות. חוסר האיזון בפרק בא לידי ביטוי לא רק במה שכן היה בו אלא גם במה שלא היה בו – מצד אחד, יש לברך על חוסר ההתייחסות לעלילה האידיוטית של ה\"היריון\" של טרי, אבל מצד שני גם לא הייתה סו סילבסטר בפרק, ואם יש דמות אחת שאסור לוותר עליה בשום מחיר בסדרה – זו היא. שיר הסיום של החבורה לקווין ופין היה מתקתק, אבל עבד יפה וסגר היטב את הפרק. (איתן גשם)

5. \"24\", עונה 8, פרק 17. הנה תקציר זריז של הפרק: הנשיאה טיילור: \"הממ.. חסן מת. מה נעשה? נהפוך את אשתו לנשיא! היי, דליה! מה את אומרת?\" דליה: \"בחיים לא! אין מצב!\". הנשיאה: \"אולי בכל זאת?\". דליה: טוב, בסדר\". טים וודס: \"בזמן שהתעסקתי עם כל העניין של חסן הספקתי לעשות גם תחקיר מקיף על כל מה שקרה ב- CTU והגעתי למסקנה שהייסטינגס אשם בהכל. החלטתי ללכת על מישהי עם ניסיון ניהולי עשיר, טאקט ויחסי עבודה תקינים – קלואי או\'בראיין! קלואי, מה את אומרת?\". קלואי: \"מה??? בחיים לא! אין מצב!\". וודס: \"אולי בכל זאת?\". קלואי: \"טוב, בסדר\".  אית\'ן לנשיאה: \"יש מישהו שיכול לעזור לך. צ\'ארלוס לוגן\". הנשיאה: \"מה??? בחיים לא! אין מצב!\". אית\'ן: \"אולי בכל זאת?\". הנשיאה: \"טוב, בסדר\".  רוצח רוסי לשר הרוסי (באנגלית, כמובן. אבל עם מבטא!): \"ראיתי ליד המדרגות מישהי שהכרתי לפני 6 שנים. לא נראה לי שאכפת לה מזה, אבל אני בכל זאת אנסה לחסל אותה. מה אתה אומר?\". שר רוסי: \"השתגעת? בשביל מה?\".  רוצח: \" כדי ש- CTU יוכלו לקבל איזה כיוון\". שר:   \"אוקיי, לך על זה!\".  רנה לג\'ק: \"תגיד, איך קוראים לנכדה שלך?\". ג\'ק: \"טרי. על שם אשתי שמתה, כמו כל המאהבות שלי\". רנה: \"אוי, מבאס להיות מאהבת שלך. תגיד, בא לך לשכב אתי?\". ג\'ק: \"השתגעת? למה?\". רנה: \"כי אני אוהבת ללכת על הקצה!\". ג\'ק: סבבה. רק אל תמותי לי או משהו... באסה, מתה\". וברצינות: באמת סימפטתי את רנה (אנני וורשינג הוסיפה לסדרה נוכחות נעימה ונחוצה), אבל לא אהבתי את הדרך שבה הרגו אותה רק כדי ש\"ג\'ק ייצא למסע נקם אישי\". Been There – Done That. לא מעניין. (איתן גשם)


מיאו

בשולי הממיר

ב\"להעלות את הרף\" התארח פיטר פייג\' (אמט האניקט, \"הכי גאים שיש\") (תודה לקיטי)

ב\"מרפאה פרטית\" התארחה מליסה מקארת\'י (סוקי מ\"בנות גילמור\").

ב\"שומרת סוד\" התארח קלייטון קאלי (\"דדווד\", \"ילדי האנרכיה\"), ו-וויל מקורמק, אחיה של מארי מקורמק (מארי שאנון, הדמות הראשית בסדרה), מצטרף לסדרה בתפקיד חוקר ה-FBI רוברט אוקונור.

ב\"מצויד\" התארחה נטלי זיאה (קארן דארלינג ב\"כסף דארלינג\").

ב\"איך פגשתי את אמא\" התארחה אפריל בולביי (מ-\"Drop Dead Diva\", והחברה המאוד צעירה ולא מאוד חכמה של אלן ב\"שני גברים וחצי\"), ואלן ת\'יק חזר להתארח בתור עצמו.

מה יהיה לנו השבוע?
18-24 באפריל

ביום שני: פרק ראשון של \"אנשי החוק\". שאר העונה תשודר בימי שלישי (yes stars אקשן)

ביום שלישי: מתחילה \"נבלות\", סדרת מקור חדשה  (HOT3)

ביום חמישי: העונה השביעית של \"חוק וסדר: כוונה פלילית\" מסתיימת (yes stars אקשן), ו\"חיים בלתי צפויים\" מתחילה (HOT3).

ביום שישי: עונה 5 של \"היפה והמרובע\" (Family / Base).

רצועה יומית, א\'-ה\':
\"שושלת טיודור\" מהתחלה, החל מיום חמישי (yes stars דרמה)
\"אוורווד מהתחלה, החל מיום חמישי (HOT3)

השבוע ב-Hot VOD :
נער החידות ממומביי (2008). חינם ב-28 וב-29 באפריל.
גשם של פלאפל (ארה\"ב 2009)
מייקל ג\'קסון - THIS IS IT  (ארה\"ב 2009)
ספיישל סביבה ואקולוגיה במשך שבועיים, לציון יום כדור הארץ.

גם דוויט ואנדי נהנים בפיקניק המפוצל. ואיפה אתם?

מסביב למסך המפוצל

מאחר שאינה מעוררת התנגדות מיוחדת, ניתן היה להניח שתתאפשר לה הזכות להשלים משפט. אלא שלא כן היא: כל אימת שארליך מתחילה לשטוח טיעון, מובן מאליו שמישהו אחר, לרוב יהיה זה דב וייסגלס, יסיים אותו. לכתבה המלאה. (אלון עידן, עכבר העיר אונליין, על זכות דיבור לנשים ב\"מועצת החכמים\")

הדבר הכי כואב הוא שב\"חטופים\" אין אמירה. למעשה, מה שכואב עוד יותר הוא שאין אפילו ניסיון לייצר אמירה. לא על דילמת החטופים, לא על המחיר הכבד שמשלמים, לא על שיטות החקירה המשונות ברגע שהם חוזרים לישראל. כלום. לכתבה המלאה. (עומר ברק, עכבר העיר אונליין, על הקלישאתיות של \"חטופים\")

בניגוד לדתיים כיפות סרוגות, כאן מדובר באנשים שיצאו מהחצרות האדוקות ביותר, חסידים וליטאים\", מספר תסריטאי הסדרה, עידו דרור. \"הם אף פעם לא קראו עיתון ולא ראו טלוויזיה. הם לא יודעים מי אלה מדונה, מייקל ג\'קסון או דודו טופז. הם לא ראו כלבים, למשל. הם לא יודעים מה זה אינטרנט, לא יודעים מתמטיקה והם מחשבים באמות וטפחים. חלקם יודעים רק יידיש ועברית קלוקלת. כלום, הם כאילו נולדים לגמרי מחדש\". לכתבה המלאה (גילי איזיקוביץ, עכבר העיר אונליין, על סדרת הדרמה \"סימני שאלה\" שתעלה בקרוב, העוסקת בחרדים שיוצאים בשאלה)

את \"מסודרים\" אהבנו כי היא הייתה פנטזיונרית, מגניבה, מלאת רפרנסים תל אביביים וניגנה לכולנו על מיתרי חלום המיליונים הגדול. אבל האקזיט היחיד שהחבר\'ה של \'עספור\' אי פעם יעשו יקרה כשיפנו אותם מהשטח המעוקל עליו הם חיים, ובעוד תומר לוי חושב כל יום על דרכים לבזבז כסף, מוטי ואיציק שוברים את הראש ומסתבכים עד מעל לראש בניסיונות לגייסו. לכתבה המלאה (ליבי בגנו, עכבר העיר אונליין, על סוד הקסם של הרביעייה הירושלמית ב\"עספור\")

חברות HOT ו-yes גבו דמי מנוי מלקוחות לאחר שביקשו להתנתק - ונקנסו בעשרות אלפי שקלים. 


רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו
(editor@tve.co.il)

המסך המפוצל בטוויטר
המסך המפוצל בפייסבוק