הממיר 6/6/10

9.5. \"קומיוניטי\", עונה 1, פרק 7. איזה כיף של סדרה! אני פשוט נהנה מכל רגע. גם הפרק הזה כמו קודמו איפשר לכל הדמויות לקבל זמן

מסך משמעותי ולתרום את חלקן לעלילה, והכל כשברור שג\'ף הוא הדמות הראשית שהכל סובב סביבה. לביקורת המלאה

9.5.  \"משפחה מודרנית\", עונה 1, פרק 13. אחרי פרק או שניים קצת חלשים מהרגיל, הסדרה חזרה להיות במיטבה. אני מאד אוהב את הפרקים בהם חברי שלושת ה\"משפחות\" מתערבבים בסיפורים השונים. מאד אהבתי את הדרך שבה מיטשל השתעשע עם ג\'יי וכל הקטע עם החבר ה\"גיי\" שלו. גם הדינאמיקה שלו עם קמרון הייתה מצוינת, כמו תמיד (במיוחד אהבתי את המשפט של מיטשל שרואה את הפרחים בוערים ואת קמרון מתחרפן: \"Look at that. Two things flaming at once.\"\"). חוץ מזה, הקטע של קלייר (ויתר בני המשפחה) שלא מצליחה להשתלט על השלט רחוק כדי לצפות בטלוויזיה וצריכה הסברים \"און ליין\" לא רק היה מצחיק, אלא גם נכון (מניסיון אישי במשפחה שלי), ובמיוחד אהבתי את הרגעים שבהם בני המשפחה \"חוגגים את ניצחונם על הטכנולוגיה\". אבל הסיפור הכי מוצלח היה, לטעמי, זה של מני והבחורה מהאינטרנט שלא היה רק משעשע אלא גם הראה על ליבה הטוב של גלוריה שלא מיהרה להעיף את הבחורה המסכנה מהבית שלה אלא באמת ניסתה לעזור לה, וכל הקטעים עם מני וההתנהגות הבוגרת שלו היו פשוט היסטריים, עד הסיום שבו מתברר למה הדייט של מני לא ממש מצליחה עם גברים (נדלקת דווקא על קמרון). חוץ זה, הייתה עוד בדיחה גדולה בפרק כשמיטשל אומר ל- GPS שהוא רוצה לקבל הוראות מדויקות כיצד להגיע לגיהנום ושומע בתגובה את המלים: \"Mexican Food\". אחלה פרק. (איתן גשם)

9. \"איך פגשתי את אמא\", עונה 5, פרק 14. העלילה הראשית של הפרק כוונה, רובה ככולה, לקהל שמכיר את תרבות הספורט האמריקאית (מעבר לספורט עצמו, הכוונה היא להווייה שמאחוריו), ואף שניתן היה להבין חלק לא מבוטל מהבדיחות בפני עצמן, דומה שכאשר מבינים מה עומד מאחוריהן, הרי שלאור אופיין, הן הופכות, מטבע הדברים, למצחיקות יותר. כדי להבין באמת את מרבית הבדיחות בפרק כדאי להכיר את המונח \"Perfect Game\" ואת כל המשמעויות שנלוות אליו מבחינת המסורת האמריקאית. אז כשירות לגולשים שצפו בפרק ואולי ירצו לצפות בו שוב מתישהו, הנה הסבר קצר. לביקורת המלאה

8.5 \"מצב האומה\". האמת היא שבמבט ראשון ההחלטה שלא לשדר את \"מצב האומה\" ביום שני בעקבות אירועי הספינה \"מרמרה\" נראתה מקוממת (או שמא \"ממרמרת\"?). ואולם, אחרי שהתברר ש\"רשת\" העבירה את התכנית ליום שלישי ההחלטה נראתה לפתע מצוינת. לצוות היה מספיק זמן להתכונן ולהתייחס בהרחבה לפרשה שהסעירה את המדינה לאורך השבוע כולו, ושידור התכנית תוך התעלמות מהסיפור הזה היה עשוי להראות רע מאד. וחוץ מזה, מה אתם יודעים – הייתה תכנית לא רעה בכלל. הפאנצ\'ים היו משויפים הפעם, שי אביבי חזר להראות כמו קומיקאי, לשליין עצמו היו כמה יציאות טובות (כמו גם לאורנה בנאי), וגורי – כמו תמיד – היה מלך. השיר שלו על ה\"זה הופך אותי לגיי?\" היה פשוט היסטרי, וכל קטע הקישור שהוביל לשיר היה קורע כשלעצמו. גם הופעות האורח היו חביבות – אהבתי, למשל, את הקטע שבו הפאנל ניסה למצוא סיבות מדוע כדאי למורן אטיאס להישאר בארץ, וגם ההומור העצמי על גלריית הזמרים המזרחיים שבאה להתארח בתכנית בניסיון שקוף להתחנף לקהל ה\"עממי\" יותר היה בהחלט במקום. שימשיכו ככה. (איתן גשם)

8. \"Glee\", עונה 1, פרק 16. תמיד כיף לראות את כריסטין צ\'נוות\' האחת והיחידה חורכת את המסך, ולמרות שהעלילה של אפריל הייתה הפעם מעט פחות מוצלחת מזו שהייתה בפרק הקודם בו הופיעה, עדיין היו שם לא מעט רגעים נהדרים, החל מהמפגש הראשוני בין וויל לאפריל (כשהיא אומרת למיקרופון מה היא רוצה לעשות לו) דרך הלילה שהיא מבלה בדירתו ורגע השיא – הדואט המרהיב שלהם יחד שהיה אחד החזקים הזכורים לי בסדרה – ועד הגילוי על כך שהיא רכשה עבורם את האודיטוריום והעזיבה שלה. הסיפור על הרומן בין הוריהם של פין וקורט לא היה אחיד ברמתו – לצד כמה רגעים מרגשים (השיחה הקשה של קורט ואביו, השיחה המרגשת של פין ואמו על ה\"שחרור\" מהאב המת והשיחה היפה בין פין לבין אבא של קורט לקראת הסיום) וכמה רעיונות מעניינים (החיבור בין אביו של קורט לפין, קורט ופין חיים תחת אותה קורת גג) התקשיתי להבין את ההתנהגות של קורט לאורך הפרק – אם הוא מאוהב בפין למה שירצה אותו כאח חורג? ולמה משפט אחד של אבא שלו כלפי פין כבר גורם לו לצאת מדעתו? (אגב, האם אפשר לקרוא להתנהגות של קורט: \"קנאת פין\"? סתם שאלה...) ומה לעזאזל הוא רוצה מאבא שלו? חוץ מזה, למרות המשחק המוצלח ברובו של כריס קולפר קורט יצא די מעצבן ברגעים לא מעטים בפרק. העלילה של מרסדס והדיאטה הייתה צפויה ומלאת קלישאות מתחילתה ועד סופה, והרגע שבו מרסדס שרה את \"I Am Beautiful\" היה צפוי מקילומטר, אבל הביצוע היה מוצלח והטוויסט שבו סו שוב יצאה איכשהו מנצחת (גם אם בניגוד גמור לרצונה) בהחלט גרם לי לחייך. (איתן גשם)

7.5.  \"קוגר טאון\", עונה 1, פרק 1. הפרק הפותח של הסדרה הותיר אותי ברגשות מעט מעורבים. מצד אחד, ניתן היה לזהות את טביעות האצבע המקצועניות של ביל לורנס (\"סקראבס\") מאחורי חלק גדול מהבדיחות החביבות והעיצוב המדויק של הדמויות, ובסה\"כ די אהבתי את מערכות היחסים בין ג\'ולס לבין הבן שלה ושתי החברות הטובות שלה שהרגישו טבעיות וזורמות עד כדי כך שאדם זר שלא היה מודע לכך שמדובר בפרק הראשון של הסדרה היה מתקשה להבחין בכך. חוץ מזה, יחסית לפרק של 20 דקות קרו בו הרבה דברים ובהחלט היו כמה רגעים נחמדים - הערב בפאב, המרדף אחרי הילד שחוטף את התמונות, שיחות הטלפון המשעשעות וכו\', והכימיה של ג\'ולס עם הבחור הצעיר שהיא תפסה הייתה חמודה. גם הליהוק של ביזי פיליפס בתפקיד החברה הצעירה מוצלח למדי, והתגעגעתי לאיאן גומז (חאבייר מ\"פליסיטי\") שמגלם את בעלה של כריסטה מילר (ג\'ורדן מ\"סקראבס\"). מצד שני, למרות שהיא נראית כמו מיליון דולר, יש עדיין משהו מעט מעצבן בקורטני קוקס כשחקנית. גם השחקן שמגלם את טראוויס הבן שלה (דן בירד) עושה יותר מדי פרצופים מעצבנים (למרות שהכימיה שלהם בדיאלוגים עצמם בכלל לא רעה, כאמור). חוץ מזה, הדיאלוגים של ג\'ולס עם השכן החתיך מאולצים משהו והמשיכה ההדדית שלה שקופה מדי, מה גם שחלק מהבדיחות לא עבדו, ואני עדיין לא לגמרי מתחבר לדמות של ג\'ולס. בסך הכל זאת נראית סדרה עם פוטנציאל להיות חביבה, אך לא מסעירה או פורצת דרך. (איתן גשם)

2. למישהו בחברת yes יש מושג למה \"קוגר טאון\" – סדרה קומית לכל דבר ועניין – שובצה לשידור דווקא בערוץ \"יס סטארז דרמה\"? אהה... חברים... בשביל מה יש לכם ערוץ שנקרא \"יס סטארז קומדי\" (חוץ מהפוזה של האנגלית, כמובן)? אה, נזכרתי – בכדי שיהיה מקום לשבץ טריליון שידורים חוזרים של קומדיות עתיקות, כמובן. הרי לא ראינו מספיק שידורים חוזרים של \"כולם אוהבים את ריימונד\" (אחרי השידור החוזר ה- 22 אין אדם בעולם שיוכל להסכים עם השם הזה) או של יצירות מופת כמו \"עד המוות\". תמוה ביותר. (איתן גשם)

רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו

(editor@tve.co.il)

המסך המפוצל בטוויטר
המסך המפוצל בפייסבוק