המסך המפוצל

ריאלטי צ`ק

מה יותר מגוחך, שיש מי שחושב שבישראל יש עולם אופנה, או שיש מי שהוא כל-כך מנותק, שסבור שעכשיו זה מצב הרוח המתאים לטקסים עאלק נוצצים?

מאת: שגיש

פורסם: 18-06-2002
8 תגובות
קשה לדעת מאיפה להתחיל כשרוצים לומר משהו על טקס האופנה שנערך אתמול, ושודר בפריימטיים הטלעדי משל היה הטקס המתבקש ביותר לו ייחלנו וחיכינו במשך כל השנה האחרונה. התגובה הראשונה, אם כן, היא כזו של גיחוך. אירוני, מצחיק ועצוב גם-יחד לחשוב שיש מי שמתעקש להאמין בביטוי המתקרא "עולם האופנה הישראלי". עולם? אופנה? ישראלי? נסו יותר את אופנת-אושיק-מחירי-סוף-עונה בתחנה המרכזית של באר-שבע. אף כי אין ספק שיש בארץ מוחות בריאים ופרודקטיבים להם מגיעים הכבוד וההערצה על ייצוגנו הנאה בחו"ל ובכלל (אם בכלל), אבל מכאן ועד , שהשנה בהחלט התעלתה על עצמה והפגינה חזון ציוני מרהיב ומרומם מורל.




בעצם לא! אני יודע. הכי מצחיק, אירוני ובעיקר עצוב-גם-יחד, הוא שיש מי שהוא כל כך מנותק ממה שקורה כאן לאחרונה (הרוגים, פיגועים, מיתון), שמאמין, ועוד מוציא לפועל, טקס שמייצג נצנצים, ופוטר (או לפחות חושב כך) את עצמו מביקורת ע"י איזכור "תודה לשומרים עלינו". טקסים הם נחמדים ויפים, כולנו כבר מכירים את המנטרה "לשמור על השיגרה", אבל טקס אופנה? ראבאק! שנאמר, צאו מזה! פה זה לא מילאנו, ואופנת שינקין היא לא ורסצ'ה, ומי שעושה בגדים יפים יופי-טופי לו, אבל התארגנות כזו סלקטיבית ותלושה, וכזה דבר מגוחך לא נראה במחוזותינו מאז אחלה-גבר של דודו טופז. ריאליטי צ'ק ומהר, לכם ולשומרים עליכם.