המסך המפוצל

דוקטור הו - יומן צפיה אישי

יומן צפייה הוא מדור שבו יינתן לנו דיווח על פרקי סדרות שהכותב עוקב אחריהן במיוחד כשאחרים לא. והפעם פשוט יעל תספר לנו על חווית הצפייה שלה בדוקטור הו, החל מהפרק הראשון !

מאת: פשוט יעל

פורסם: 15-06-2011
31 תגובות


הקדמה
במשך כמה שנים שמעתי לא מעט מכל מיני חברים ומכרים על דוקטור הו (ואפילו ראיתי פרק אחד, את 'בלינק', שרבים אמרו שהוא אחד מהפרקים הטובים ביותר, והמליצו עליו גם לאנשים שלא מכירים את הסדרה). אז יום אחד, לפני כשנה נדמה לי, החלטתי שהגיע הזמן לצפות בדוקטור הו מההתחלה ועד הסוף.
יש המון פרקים, ויש לי המון דברים אחרים לעשות, אז אני מתקדמת די לאט; כרגע אני רק איפשהו בתחילת עונה שמונה.
...ובשלב הזה חלק מהקוראים מן הסתם עוצרים ומגרדים בראש לכמה שניות: איך אני יכולה לצפות בעונה שמונה אם אנחנו רק בעונה השישית? (החלק השני של הקוראים כבר מכירים אותי ואת הפרויקט שלי, ויודעים שאני פסיכית, אז הם מן הסתם מדלגים על ההקדמה) - אבל צופי דוקטור הו הם אנשים אינטליגנטים ברובם, לכן אני מניחה שאחרי כמה שניות קלטתם בדיוק עד כמה גדול ומופרע לחלוטין הפרויקט שלקחתי על עצמי. אני צופה בדוקטור הו מההתחלה, בשנת 1963, ועד שביום מן הימים אדביק את קצב השידור של העונות החדשות, או עד שהשמש תהפוך לענק אדום ותבלע את כדור הארץ... כאמור, בעת כתיבת שורות אלה אני בעונה שמונה, כלומר בדיליי של כארבעים שנה. סוג של מסע בזמן משלי.


לא מזמן הגעתי למסקנה שאולי שווה להתחיל מעין יומן צפייה שיתעד את ההתקדמות שלי לאורך הפרקים הישנים. אני לא מתכוונת להציע ניתוח מעמיק במיוחד של ההקשרים ההיסטוריים-תרבותיים של הסדרה; בזה כבר עסקו כל מיני אנשים אחרים ומומחים יותר ממני. אני רק צופה בה, פרק אחר פרק.



בקשה קטנה לפני שנתחיל: כפי שהסברתי, לא ראיתי כמעט כלום מהעונות החדשות. ייקח כנראה עוד די הרבה זמן עד שאגיע אליהן. לעומתי, אני מניחה שמבין הקוראים, הרוב מכירים את הסדרה החדשה (ומתוכם הרוב גם לא ממש מכירים את הישנה), ואני בהחלט יכולה להבין אם תרצו לדבר בתגובות על השוואות לכל מיני דברים בעונות החדשות וכו', כי זה מה שאתם מכירים וזה בהחלט הגיוני. ואני גם לא כ"כ רגישה לספויילרים. אני רק מבקשת שתשתדלו להמנע מדברים שהם בגדר בדיחות פנימיות (למשל: 'כדור הארץ ייבלע על ידי ענק אדום? אבל הרי כולנו יודעים שהוא יושמד בשנת 2512 כתוצאה ממשחק אולטרה-קריקט ברוקיאני!'), כי אני פשוט לא אבין, וזה לא כיף, ואני אשמח גם אם תציינו לאילו עונות ופרקים אתם מתייחסים בתגובות. תודה.



חלק א': עונה 1 (1963-4), מקבץ 1


קודם כל, נראה לי שראוי להסביר את עניין ה'מקבצים'. למי שלא יודע, בעונות הישנות הפרקים היו אמנם קצרים יותר מאלה של היום - בני כעשרים ומשהו דקות כל אחד - אבל הם לא עמדו בפני עצמם אלא שודרו בתוך מקבצים (או serials, בשמם האנגלי) שהיו ברובם בני 4-6 פרקים (בעונות הראשונות כל פרק קיבל שם משל עצמו, אח"כ הם פשוט מוספרו). לכן אם מסתכלים על העונה הראשונה במבט חטוף רואים רק שמונה סיפורים, אבל בעצם יש הרבה יותר פרקים - 42 סה"כ. הכתבה הזו תעסוק במקבץ הראשון, 'ילדה שלא מן העולם הזה' (An Unearthly Child). 


נתחיל בהתחלה:







 


הפרק הראשון, 'ילדה שלא מן העולם הזה', מתחיל בשיחה בין שני מורים, איאן צ'סטרטון וברברה רייט, על ההתנהגות המוזרה של אחת התלמידות שלהם, סוזן פורמן. הם נוסעים לכתובת שרשומה כמקום המגורים שלה, ומגלים מגרש גרוטאות; כשהם נכנסים אליו, הם פוגשים את סוזן ואת סבא שלה, הדוקטור. לא דוקטור פורמן - רק 'הדוקטור'. שלום, נא להכיר את הדוקטור הראשון, ויליאם הארטנל.


אלו מביניכם שרגילים לדוקטור כאיש אקשן נאה ומתרוצץ אולי יתאכזבו מהדוקטור הראשון. הוא זקן. הוא רגזן וחשדן. הוא לא אוהב את איאן וברברה ולא מבין מה הם רוצים ממנו. הוא חושב שהוא יודע הכל יותר טוב מכולם (טוב, לפחות כאן הוא בד"כ צודק). בקיצור, הוא שונה לחלוטין ממקביליו המודרניים. אבל אני אישית מאוד אוהבת את הדוקטור של הארטנל. אני אוהבת את הקוצניות שלו, שבעצם רק מסווה את האכפתיות והחביבות שנגלה אחר כך, ואני חושבת שהמניירות שלו (well come along, come along, my dear fellow) משעשעות. ובכלל, מוצא חן בעיניי הקונספט של הדוקטור כאדם זקן. כיום כנראה שכבר לא יעשו את זה - גם כי הבינו שהוא יכול להיות סמל מין  וגם כי אדם זקן לא ממש יכול לרוץ ממקום למקום כל הזמן - אבל אם חושבים על זה שבעצם הדוקטור כבר הגיע לגיל מופלג למדי, זה דווקא מתאים.
בכל אופן, נחזור לפרק - ואם כבר הצגתי את הארטנל, נראה לי שראוי להציג גם את שאר הדמויות הראשיות.


והראשונה שבהן היא סוזן, הנכדה של הדוקטור (קרול אן פורד).



אני חושבת שראיתי משהו על זה שכשהקאנון התפתח יצא בסוף שלא הגיוני שתהיה לדוקטור נכדה, ועשו איזשהו retcon שיסביר את העניין, אבל לא אכפת לי - עכשיו אנחנו בפרק הראשון של העונה הראשונה, והקאנון עדיין לא קיים, וסוזן היא הנכדה של הדוקטור, פשוט כך. היא גם הסיבה שהם בכלל נמצאים בשנות השישים של המאה ה-20 על כדור הארץ, כי מסתבר שזו התקופה החביבה עליה. היא לא דמות חזקה במיוחד, אבל בעיניי יש לה תפקיד חשוב כחוליה המקשרת בין העולם החייזרי המתקדם של הדוקטור מצד אחד לעולם האנושי המוכר לנו מצד שני. יש לה ידע ונסיון שהם מעבר לארצי, אבל היא חביבה ונוטה להיקשר (היא מאוד אוהבת את איאן וברברה), ומכיוון שהיא נערה יש בה התלהבות עקשנית להרפתקאות ודברים חדשים. היא והדוקטור פחות או יותר משלימים אחד את השני, והם היחידה החייזרית של קבוצת הדמויות הראשיות, למול היחידה האנושית, איאן (ויליאם ראסל) וברברה (ג'קלין היל).


איאן הוא מורה למדעים, ברברה היא מורה להיסטוריה, ולעת עתה אין יותר מדי מה לומר עליהם - התפקיד שלהם הוא להיות מעין מקבילה של הצופים, בני אנוש רגילים בני זמננו (כלומר, בני שנות השישים, אבל זמן הוא הלא עניין יחסי...) שנקלעים להרפתקאות שלא ממש מובנות להם, וצריכים הרבה הסברים על הנסיבות החדשות והמופלאות שאליהן נקלעו. וברברה צורחת הרבה בכל פעם שיש סכנה כלשהי, כי ככה זה בשנות השישים, סכנה = אישה צורחת (לפעמים מגוונים ונותנים לסוזן להקלע לצרות ולצרוח). העובדה שהם מורים למדעים ולהיסטוריה דווקא היא לא מקרית - אני מניחה שגם מי שיודעים על הסדרה הישנה רק בערך יודעים שהיא התחילה כסדרה לילדים, עם מטרות חינוכיות; העקרון היה להשחיל לימודי היסטוריה ומדע בתוך סדרת הרפתקאות, ולכן נבחר גם הקונספט של מסע בזמן.


ועכשיו שהכרנו את הדמויות הראשיות, הגיע הזמן להכנס ל-police box, שהיא מעין תא טלפון משטרתי (ושבאותם ימים היה חזיון די נפוץ ברחובות בריטניה), להתפעל מזה שהוא בעצם ספינת חלל ומכונת זמן (ותוך כדי כך להכיר לראשונה את הכינוי TARDIS, כמובן), ולצאת לדרך!







תקציר מנהלים: הטארדיס נוחתת בתקופת האבן, 100,000 שנים לפנה"ס, וכל החבורה עוברת הרפתקאות עם שבט של אנשי מערות.


כמובן שעם הנחיתה בתקופת האבן אנחנו מגלים לראשונה שהטארדיס פתאום לא מצליחה לשנות צורה, מה שחוסך עבודה לאנשי התפאורה וגם נותן לנו את הסמל המיתולוגי של ה-police box. אנשי המערות חושבים שזה עץ מוזר. בכלל, אנשי המערות הם... בואו נאמר שהם לא משהו, ובטח שלא היו עוברים בסדרה בת ימינו. קודם כל, הם מדברים אנגלית. לא, הטארדיס לא מתרגמת. כאמור, אנחנו מדברים על תחילת הסדרה, וכרגע הטארדיס היא פשוט ספינת זמן-חלל, בשום מקום לא נאמר שהיא יודעת לתרגם. אנשי המערות יודעים אנגלית, ואפילו אנגלית מודרנית (ואפילו עם מבטא בריטי), אם כי פרימיטיבית במקצת. לא פרימיטיבית ברמה של 'Me angry now'; פשוט צורת המחשבה שלהם לא ממש מתקדמת. באיזשהו שלב הם מתייחסים בפליאה לעקרון של חמלה וידידות - כי מסתבר שאנשי המערות לא הכירו עקרונות כאלה. הם פרימיטיבים! אצלם החזק שולט! הם לא המציאו עדיין את עקרון החמלה! אה, ולכולם גם יש שמות חד-הברתיים גרוניים כאלה, כמו הוֹרְג או זָא. כי הם אנשי מערות.
אז מה בעצם קורה? אממ... הם תופסים את הדוקטור וחבורתו וכולאים אותם במערה. הדוקטור וחבורתו בורחים. תופסים אותם שוב. יש ויכוח על המנהיגות בשבט, וגם ויכוח אם האנשים המוזרים האלה הם סמל מהאלים, ואם כן, אם הם סמל טוב או רע, שקשור בין השאר לעובדה שאיאן מראה להם שהוא יכול להפיק אש, ונדמה לי שהוא גם מלמד אותם איך. יש אשה זקנה שמנסה לעזור להם, והאיש הרע שרוצה להיות מנהיג הורג אותה, אבל אני חושבת שאחר כך הורגים אותו, ואנשי המערות המתונים יותר מנצחים, והדוקטור וחבורתו מצליחים להגיע בחזרה לעץ המוזר שלהם ולברוח משם ברגע האחרון. העלילה קצת מבלבלת, בעיקר כי יש אלמנטים שחוזרים על עצמם וכי קצת קשה להבין מי זה מי מבין אנשי המערות, ומי אמור להיות נגד הגיבורים שלנו ומי בעדם, וכו'.


[אנשי מערות בדיון אינטלקטואלי מעמיק]


ולמען האמת, בסך הכל לא קורה הרבה: הם מנסים להתמודד עם אנשי המערות, אנשי המערות נאבקים בינם לבין עצמם, יש סט תפאורה אחד של מערה ועוד אחד של שטח מיוער ועוד אחד של שטח פתוח עם אבנים בשביל הטארדיס, ובסוף כולם יוצאים בשלום. הדוקטור עדיין נרגן, איאן וברברה עדיין די פעורים, וסוזן עדיין סוזן. אבל זה היה המקבץ הראשון, ועכשיו אנחנו מכירים את הדמויות ואת הקונספט. ובסוף הפרק האחרון, הטארדיס (שעכשיו מסתבר שהדוקטור לא לגמרי מצליח לשלוט בה, למורת רוחו של איאן שרוצה לחזור לשנות השישים ולא לצאת לסדרה של הרפתקאות בחלל ובזמן) נוחתת במקום זר ומוזר - מסך התצפית מראה יער מאובן, ורגע אחרי שסוזן בודקת את מד הקרינה ומדווחת שהרמה נורמלית ואפשר לצאת לחקור, וכל החבורה יוצאת, אנחנו רואים את המחוג מטפס עד לאזור הסכנה...



מה יקרה במקבץ הבא? רמז: הכינו את הפומפות!