המסך המפוצל

הממיר 10/1/12

תא גורדין טובה, בונז בינונית, בהורים במשרה מלאה נחים, איך פגשתי את אמא חופשיה על הבר, הוט לא יודעים עברית ועוד

מאת: המערכת

פורסם: 09-01-2012
53 תגובות

9 תא גורדין עונה 1 פרק 1
דרמת המתח והריגול החדשה של כן בכיכובם של רן דנקר ומוני מושונוב, זכתה לתשואות רבות עם שידור הפרק הראשון השבוע. אין לי אלא להצטרף אליהן – פרק הבכורה היה פשוט מעולה. הוא סיפק מצג שהצליח לחשוף את הפרטים שיש לחשוף מבלי להלעיט בהם את הצופים, וגם לעשות זאת באופן אינטליגנטי, מינורי וכמו-אגבי, המאפשר לנו רוב הזמן לחשוב שאנחנו רואים את הפיסות הרלוונטיות בלבד, בלי מריחות, בלי רגעים מיותרים ועם לא מעט דמויות שכולן נראות שלמות וברורות. כל כך לא מובן מאליו ובכל זאת נעשה כאן בהצלחה מסחררת.

 

הסדרה עוקבת אחר משפחת גורדין, המהווה תא ריגול רוסי, שעלתה בשנות התשעים ומאז הספיקה להשתקע ולבנות להם חיים נחמדים ושקטים. כל זה משתנה כאשר המפעיל שלהם דופק בדלתם אחרי כל הזמן הזה, והפעם הוא רוצה להפעיל את הבן, אייל/אלכס (דנקר המצוין), מלח הארץ מהסוג שכבר כמעט לא מייצרים ושלא מודע לתפקיד של משפחתו. הפרק הראשון הצליח לשרטט באופן נפלא את המים המתגעשים. אם זה התגובות ההומיות של ההורים, בעיקר האם דיאנה (הלנה ירלובה המצוינת אף היא) ואם זה הסיפור המקביל המתמקד במחלקה הרוסית בחקירות השב"כ, בראשותו האלילית של מוני מושונוב.

 

העיסוק הזה בעלייה ובתלישות הרוסית הזכיר לי מאוד את "מרחק נגיעה" הנהדרת, מה גם שאת אב המשפחה הרוסית בשתי הסדרות מגלם סלבה ביברגל – גם הוא, ודאי ניחשתם, מצוין. זהו פן שאישית מאוד מעניין אותי ועל סמך הפרק הראשון מקבל כאן במה. אני מקווה שזה נכון גם לפרקים הבאים. יש לציין שאת בת המשפחה מגלמת נטע ריסקין האהובה, אלא שכאן היא עם שיער שחור-עורב שאינו מסב לי קורת רוח. מה שכן, היא מאוד דומה כך לאמה הטלוויזיונית. הגילוי שהיא עמדה במרכזו בסוף הפרק היה מאוד במקום, ציפיתי לאלמנט מרעיש מעין זה וקיבלתי אחד שאינו רק טוויסט לשם הטוויסט, אלא אחד טעון שמהווה כר נרחב לדרמה בהמשך. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה

 

דעה נוספת עם הציון 8:

 

כמעט כל השבחים מעל שניתנו לפרק הראשון מוסכמים עליי,  הפרק בהחלט עשוי היטב, מוני מושונוב מעולה בתפקידו (והוא כרגע מבחינתי בהחלט סיבה טובה להמשיך ולצפות בסדרה) וההווי הרוסי ישראלי שעובר דרך הפרטים הקטנים (האוכל, שיעורי הפסנתר והמעבר הבלתי מורגש לפעמים בשעת הדיבור בין רוסית לעברית) בהחלט מעניין. היו גם שאלות שעלו בי במהלך הפרק ושאפילו אם אין להן תשובה יש להן ערך בעיניי, כמו למשל האם אפשר לאהוב את הארץ שאתה נמצא בה כדי לפעול נגדה בעצם? שחשבתי עליה כשאשתו של לונדין (מארק איווניר) מאשימה אותו שהוא כבר מאוהב בארץ ולא רוצה לעזוב אותה וזה לא בגלל השליחות שלו שהם נשארו בארץ כל כך הרבה שנים; אני מניחה שהיא לא מודעת לטיבה המדויק של השליחות שלו אבל לא יכולתי שלא לתהות אם היא לא קלטה משהו לגבי הרגשותיו, ועד כמה היא מבלבלת שם בין חיבתו לארץ לבין חיבתו לתפקיד שהיא לא יודעת עליו.

 

הסדרה לא העלתה לי זיכרונות מ"מרחק נגיעה" אלא דווקא מ"הבורר", מהסיבה הפשוטה שהרעיון הראשי שלה - בואו ניקח אדם "תמים" ונראה איך הוא משתלב במשפחת הפשע/ריגול שאליה הוא שייך והאם הוא יכול להחזיק בחוסן המוסרי שלו או שכוחה של המשפחה והמסלול שבו הם בחרו בעבר חזק הימנו - משותף לשתיהן.  ומכיוון שבסדרה "הבורר" זה הרגיש לי בסופו של דבר כצפייה בתאונת רכבת שברור שהיא עומדת להתרחש השאלה היא רק מתי, מה שגרם לי לפרוש ממנה בסוף העונה הראשונה, הרי שהטוויסט בסוף לגבי הבת רק שימח אותי עוד פחות. (אורלי)


8.5 הורים במשרה מלאה עונה 3 פרק 3
אחרי כל כך הרבה פרקים מלאים בדרמות ובאירועים מסעירים, קיבלנו פרק שמתנהל על מי מנוחות. ואתם יודעים מה? זה היה בכלל לא רע. הפרק שילב בין 5-6 עלילות שונות והצליח לשמור על איזון לא רע בין הדרמה לקומדיה. לא שהיו הרבה קטעים קומיים הפעם, אבל רק הקטע של שרה ואמבר שנתקלות בחולדה הענקית במחסן היה שווה הכל, ולו בזכות המשחק המעולה של לורן גרהאם ומיי וויטמן והכימיה הנהדרת שלהן.

ואם כבר משחק מעולה – כמה מוצלח היה פיטר קראוזה בסצנה עם ההורים של מגיש התלונה נגד אלכס? לא השתגעתי על הסיפור הזה מהרגע הראשון שלו בפרק הראשון של העונה, אבל לפחות הביאו לסיום יפה ומכובד שלו. היה נהדר לראות את אדם נחלץ לעזרתו של אלכס מתוך אמונה מלאה בו כאדם, והתרגשתי לראות אותו מודה – כשהוא ממש מתבייש בעצמו – שאפשר לדעות הקדומות שלו להשפיע לרעה על היחס הראשוני שלו כלפי אלכס ולהודות בטעות. מאותו רגע היה ברור שהתלונה תבוטל, ועדיין זו בהחלט הייתה הסצינה הבולטת בפרק ואחת היותר טובות בתולדות הסדרה.

הסיפור של ג'סמין והרופא החתיך נראה יותר כמו חלק ראשון בתוך סיפור גדול יותר, והיה מעניין לראות את היחס של קרוסבי לפלרטוט שלהם – מצד אחד, מקנא מאד, מצד שני, מנסה להראות שלא אכפת לו ושהוא מפרגן לה.

והייתה גם העלילה של דרו, הדמות המשעממת והמיותרת ביותר בסדרה. גם הפרק הזה לא עשה עם הדמות חסד רב מדי עם הדמות. אמנם נחמד לראות אותו מנסה לחזר אחר בחורה, אבל התקשיתי לחוש כלפיו אמפטיה כלשהי, ודווקא נהניתי הרבה יותר מזיק ומהניסיונות שלו ללמד את הנכד שיטות חיזור.
   
נשארנו עם ג'וליה, שכמו תמיד, הסיפור שלה היה החלש והמשמים ביותר. שוב הנערה הזו מהעבודה ש"במקרה" מוסרת בדיוק עכשיו ילד לאימוץ. הפיוס ביניהם היה חביב, אבל כמעט ולא שמתי לב לסיפור הזה במהלך הצפיה בפרק, וזה אומר הכל. (איתן גשם)

8 איך פגשתי את אמא עונה 7 פרק 13
מעניין, אין הרבה פרקים בטלוויזיה האמריקאית שעוסקים באירועים המתרחשים בחג ראש השנה האזרחית, לעומת פרקי הכריסמס מהם יש בשפע. זה נובע בעיקר מהטעם הפשוט שבאותו שבוע של ראש השנה לא משודרים פרקים חדשים, ואם כבר עושים פרק על חג – חג המולד הוא החג ה"סקסי" יותר.

הפרק הזה תיאר התרחשויות שקרו בחג הזה, ובסך הכל עשה עבודה טובה בכך. השימוש במרשל כמי שיושב ליד הקבר של אביו ומתאר את האירועים בפלאשבקים היה אפקטיבי מאד והפך את המעברים בין העלילות השונות לקולחים יותר.

אהבתי את הסיפור של מרשל ולילי. הויכוח ה"ערכי" שלהם נראה בתחילה כמו הקבלה ברורה למצב של הורים בני דתות שונים שמתווכחים כיצד לגדל את בנם, אבל עד מהרה התברר שהמטרה שלו הייתה שונה, ולטעמי מעניינת יותר – היחסים שלהם עם אביהן. לעומת מרשל, שהיה לו קשר קרוב ביותר עם אביו המנוח, הקשר של לילי לאביה רופף ביותר, בלשון המעטה. אין ספק שהעניין כואב לה מאד, והתגובה הלקונית שלו למשמע הבשורה בעניין ההריון שלה רק זרתה עוד מלח על הפצעים הללו.  אני חייב לומר שלא כל כך אהבתי את הביצוע של הטוויסט עם האב – גם כי זה היה צפוי לחלוטין וגם מפני שהתגובה הראשונית שלו נראתה מאד לא טבעית והרגישה כלא תואמת את המשך התגובה שהוצג לנו לראשונה רק לקראת סיום הפרק. ועדיין, הסצינה של לילי ואביה שסוף סוף מספק את הסחורה הייתה מרגשת למדי, והייתה שווה את זה.

אשר לשתי העלילות הנוספות – זו של בארני וטד הייתה חביבה, אך לא יותר. היה ברור שיש כאן מחווה של היוצרים ל"חופשי על הבר" וזה בהחלט גרם לי לחייך בתחילה, אך גם להשתעמם קצת בהמשך. גם הסיפור של רובין עורר בי רגשות מעורבים - אני מחבב את הדמות של סנדי, אבל הוא פשוט לא הרגיש טבעי בפרק הזה, ובכלל העלילה הזו נראתה כמו ניסיון מאולץ ושקוף להתניע עוד שינוי בחייה של רובין. מנגד, כן היו שם כמה רגעים משעשעים, ובאמת כיף לראות את רובין מתקדמת סוף סוף בעבודה. זה בהחלט יכול להיות פתח לסיפורים טובים בהמשך. (איתן גשם)

 

שלושה פרקים של בונז שודרו השבוע ומורן השקיעה בביקורת לשלושתם:

6 בונז עונה 5 פרק 2
הפרק הזה מתחיל בסצנה בה מופיעים חתולי הרחוב הממושמעים ביותר בעולם - אפילו את חתולת הבית המקסימה שלי קשה יותר לתפוס ולהכניס לכלוב נשיאה... אחר כך המשיכו בניסיונות הגעלה שחורגים לדעתי אפילו מהמקובל לסדרה הזו. מעבר לזה אין לי הרבה מה להגיד על הפרק. הוא סבל ממחלה של הרבה סדרות מתח - ההנחה שהצופים ממש מטומטמים. הפתרון של איפה התיק לא היה יכול להיות ברור מאליו, אבל הדרך שבה גילו אותו - שאדם שמנתח מידע חבוי בקבצי תמונה יסתיר ככה מידע? מפתיע! על עניין המלגות אני אפילו לא מדברת - נראה לי שאפילו הדמויות לעגו לכך שהפתרון ברור מאליו (ולמה לקח כל כך הרבה זמן להגיע אליו אם לא ככלי עלילתי). 

 

7.5 בונז עונה 5 פרק 3
הפעם בחרו להתמקד בדת. יש את קם שהפכה פתאום לנוצרייה חסודה שמאמינה בסקס רק אחרי הנישואים (אבל נראה שלמי שהייתה נשואה מותר לעשות מה שהיא רוצה עם אנשים שהיא לא נשואה להם אחרי שבעלה מת). מהצד השני יש את בונז שמנסה ללמד את צעירי האמיש מה המשמעות האמתית של רמשפרינגה. כל הדיון במיניות בגיל הנעורים מנוצל גם כדי לחזק את מעמדה של בונז כרובוטית ואת מעמדו של בות כאבהי. לוי, הקורבן, נשאר היחיד שיכול לתת משמעות עמוקה יותר לכל הדיון הזה - ילד שגדל בדת כל כך נוקשה שאפילו את הדבר שהוא היה באמת טוב בו ואהב אסור היה לו לעשות. דווקא הוריו של לוי מצטיירים כקצת שונים מההתחלה - הם ביקשו ממנו להתקשר אליהם פעם בשבוע, בסיועה של משפחת שכנים שאינם אמיש. האם צעד נוסף בכיוון ההתגמשות היה מציל את לוי?

 

בסופו של דבר לוי בחר במשפחה ובדת על פני האמנות והתשוקה שלו אליה. האם זו באמת הבחירה המפתיעה ויוצאת הדופן? ארה"ב, שתושביה אוהבים לחשוב עליה כעל מדינה חופשית מדת שמעודדת אינדיבידואלים למצוא את דרכם, היא בכל זאת מדינה די שמרנית ודתית בסופו של דבר - בעיקר כמו שזה מתבטא טלויזיונית; מנצחים בתכניות כישרונות מודים לאל באופן די שגרתי, למשל. בתכניות מתוסרטות קשה לי להעלות בדעתי דמויות אתאיסטיות במוצהר, וגם דמויות חילוניות לחלוטין יימצאו בליבן פינה חמה לדת כשהשאלה תעלה. אפילו בבונז (למיטב זכרוני) אין אתאיזם ברור בקרב המדענים. אם כך, למרות הזעזוע שמביעות הדמויות מכך שלוי בחר לותר על הכישרון שלו, האם זו באמת בחירה יוצאת דופן מהבחינה הטלוויזיונית? 

 

7 בונז עונה 5 פרק 4
הזיוף שבפרברים הוא נושא שחביב מאוד על יוצרים טלוויזיוניים. בפרק הזה, עלילת הרצח בשכונה היתה לא מעניינת במיוחד כי היא נראתה כמו מה שראינו בהרבה סדרות; כולם שוכבים עם כולם ובסוף הרצח הוא בגלל סיבה טיפשית כמו תחנת רוח. נו. הזיופים בתוך קבוצת הגיבורים שלנו היו יותר מעניינים. וזירי, המתמחה המוסלמי, הוא דמות עם הרבה פוטנציאל. בינתיים לא מימשו הרבה ממנו. בפרק הזה מסתבר שהוא זייף מבטא כדי לא להצטרך להתעמת עם שאלת האמונה האדוקה אצל מדען. לצערי הרב הטיפול בנושא הזה היה די שטחי, אבל לא באמת ציפיתי ליותר. זיוף נוסף הוא כמובן בונז ובות שהלכו לאכול עם פרקר כדי להראות לו שבות כן יודע להסתדר עם נשים. בונז סרבה לזייף התעניינות ובמקום זה שאלה את פרקר בכנות למה הוא רוצה שלאבא שלו תהיה חברה רק כדי לרשום ניצחון מוחץ במאבקה נגד הפסיכולוגיה. 

 

7 המפץ הגדול עונה 5 פרק 2
העלילה הראשית השבוע לא הצחיקה אותי בכלל, והייתה סתם מביכה - ליאונרד ופריאה מחליטים לנסות סקס וירטואלי. גם הווארד וראג' הצטרפו לבדיחות הנמוכות, והתנשקו בעזרת לשון ממוכנת. הבנו, אתם רוצים לצחוק על הזוגיות הכמעט הומוסקסואלית שלהם, אבל בהנחה שבפועל הם סטרייטים, הסצנה כולה הייתה מגוחכת. מצד שני, את העלילה המשנית עם הכיסא שפני אספה מהרחוב דווקא מאוד אהבתי. אני נדהם שאחרי כל השנים האלה, הם עדיין מצליחים להצחיק אותי עם בדיחת הדלת הקבועה של שלדון ופני, וגם איימי הייתה משעשעת כששלדון צירף אותה לסיפור. היה יכול להיות מעניין אם היא הייתה מתעקשת על הנשיקה שהיא בהתחלה ביקשה ממנו כתשלום, כי הוא בטח היה נואש מספיק כדי להסכים... (דורון ז)


™ & © 2011 Warner Bros. Entertainment Inc.

 


בשולי הממיר

 

ב"בונז" הופיע מייקל ב. ג'ורדן (וינס מ"אורות ליל שישי", אלכס מ"הורים במשרה מלאה") בתפקיד פרי, החבר של מישל.

 

ציטוט השבוע 

 

"תודה רבה שבאת, אני מאוד מעריך את זה, אני גם מאוד אהבתי אותך בתור שלדון ב"המפץ הגדול"
(גורי אלפי לח"כ יריב לוין, מצב האומה)

 

פדיחת השבוע


תודה ל פרמיירה מוצלחת למדי לרשת "שואוטיים" ביום ראשון האחרון: הסדרה החדשה "House of Lies" נהנתה מכמות נאה של צופים בפרק הראשון שלה, בעוד ש"חסרי בושה" זכתה לכמות צופים נאה בפרק פתיחת העונה השניה.



 


 

רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו: editor@tve.co.il