המסך המפוצל

הממיר 10/4/12

אימפריית הטיילת מסיימת עונה, מד מן בפרק נפלא, עקרות בית נואשות מרגשת וטובה, מרגל והיעלמות בפתיחה לא רעה והמפץ הגדול חביבה

מאת: המערכת

פורסם: 10-04-2012
12 תגובות

 10. אימפריית הטיילת, עונה 2 פרק 12

זו הייתה שירת הברבור של איש מת מהלך שיודע שהוא כזה. דברים תמיד נראים ככה בדיעבד, אבל הפעם דומה שזהו אכן המקרה. מהרגע שג'ימי ארגן את המפגש עם נאקי הוא ידע שגורלו נחתם. כלומר, הדבר הכי טוב עבורו היה להכניס את נאקי לכלא, אבל הוא בוחר דווקא לעשות את ההפך, להירתם לטובתו. נראה שהוא בעצם מבצע תהליך התאבדותי ארוך ומודע, מאותו מפגש מאורגן ועד שהוא מגיע אל "מני הורביץ" בלי שום נשק. כשהוא שואל את ליאנדר מה יקרה עם האחוזה של הקומודור עם מותו, האם בנו יקבל אותה. כשעיניו דומעות בזמן שאמו מנופפת לו לשלום ממרחק על החוף. ובטרם מותו הוא משיא לבנו את העצה שהוא מוצא כחשובה מכולן, מספר לו כיצד כילד היה בורח אל החוף כדי להיות עם עצמו. אני יכול לעשות את זה? שואל טומי. בטח, עונה אביו. ברח אל השקט. אתה ללא ספק תזדקק לו.

 

 

 

"To The Lost",  ג'ימי מרים כוסית במפגש שארגן עם נאקי. זה נשמע כאילו הוא מתייחס רק אל האנשים, אבל הוא מכוון גם אל מה שהיה ונעלם מחייו. אל אותו שקט, אל התום, אל שפיות דעתו. אל אשתו. אל חייו הוא. כעת מובן לי בהרבה החיבור שלו עם ריצ'רד הארו. זו לא הייתה רק אחווה של לוחמים, אלא חיבור בין שתי נשמות אבודות כליל. הבור הפעור בנפשו של ריצ'רד, כפי שחשף בפני אנג'לה כאשר ציירה אותו לפני חודשים רבים, היה קיים גם אצל ג'ימי. זו הסיבה לכך שגם כאשר מלך לא באמת היה מלך. דיברנו על כישורי הדיפלומטיה הלקויים שלו, אבל בהסתכלות כזו אלה הם מעשים של אדם שלא רוצה לשלוט. מעורר אנטגוניזם, מביא אנשים לדחות אותו. הוא בכלל מת בשוחות, מה פתאום כס. ההבדל היחיד בינו ובין ריצ'רד זה שאצל האחרון הבור בנפש היה הרבה יותר ניכר, כיאה למישהו שנושא את הבור הזה על חצי מפרצופו.

 

"אנחנו עדיין שם, לא כך?"
(ריצ'רד)

 

אנג'לה מתה בגללו, אביו הביולוגי מת מידיו. וכמובן, הייתה אמו, אות הקין שאף אחד אינו רואה מלבדו. זה היה הזמן שבו ג'ימי צריך להזדכות על הציוד. "הגיע הזמן לחזור הביתה, ריצ'רד", הוא אומר לו אחרי שהוא מקבל את שיחת הטלפון מנאקי, השיחה שהוא יודע בדיוק מה מצפה לו בעקבותיה. עבורו, כאן ועכשיו, החזרה הביתה היא זו. באשר לריצ'רד – הוא עצמו כבר היה קרוב לעניין הזה ממש לא מזמן, ביום הזיכרון, וכשחזר משעותיו ביער שאל את ג'ימי, "היית נלחם בשבילי?", וג'ימי הבטיח לו שעד הקליע האחרון. כאמור, הם עדיין שם, במלחמה. עכשיו כשג'ימי איננו, לא בנמצא כדי להילחם בשביל חברו, וגם אנג'לה כבר אבדה, אני פשוט מקווה שריצ'רד יסתדר בלי חבריו. שכפי שהפציר בו חברו יחזור הביתה באמת, היכן שלא יהיה. אולי לאחותו התאומה. שימצא שלווה.

באותן שעות שבהן ריצ'רד שוטט לו אז ביער, נאקי זכה לביקור מאיליי, שניסה להתנצל ונתקל בקשיחות ואטימות עצומות מצד אחיו. אין סליחה במקרה של נאקי, הבנו אז, אבל לא ידענו עד כמה. "אני. לא. מחפש. מחילה". הוא לא אומר 'התנצלות' אלא מחילה, כלומר לאחרים או לעצמו הוא. ככזה אנחנו חוזים לראשונה – רגע אחרי ששמחנו בשבילו על שחמק מהכלא – בעובדה שהאיש הוא פסיכופת של ממש, ולא בכדי הגיע לעמדה שהוא מצוי בה. הוא לגמרי צריך היה להיות עכשיו בכלא. השיחה שלו עם מרגרט במטבח, לכאורה מלאת כנות וכה יפה, הזכירה לי את השיחה המלאה כנות והיפה בסוף העונה הקודמת שבה סיפר לה על רעייתו הראשונה ועל בנו המת, אבל עד מהרה ניכר לנו ולה שהוא מניפולטור ערל לב. היא כבר אמרה שהיא מאמינה לו והוא עדיין מפליג בתירוצים, סממן מופגן לשקרן. מאוחר יותר נראה היה כי ברגע שנאקי אמר לה שג'ימי התגייס שוב, היא הבינה מה באמת קרה, וזאת בלי שתכיר את דרמודי לעומק.

ג'ימי הקיא יומיים רצופים אחרי שהרג אדם בפעם הראשונה. נאקי שמח וטוב לב למחרת בבוקר, שום סממן לבחילה. או שזוהי אינה הפעם הראשונה שבה הוא הורג אדם, או שאולי ג'ימי קורץ מחומר אחר. שניהם סבירים באותה מידה. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה).

 

 

10. הכל לטובה, עונה 1 פרק 12
הלו וויסקונסין! עוד פרק כיפי ומצחיק בטירוף. מהות הסדרה הזו היא הסיפור הלעוס שהופך לענק, קומדיית מצבים כאילו-שגרתית שנעשית באופן מושחז, שנון וקורע מצחוק. לא רק שזה כיף ענקי בפני עצמו, אלא שמרשים לראות כיצד בכל זאת ניתן לחדש ולרענן ולהצחיק בטירוף גם בעלילות הכי קלישאתיות. הפרק היה נפלא ושימש יופי של פינאלה לעונה הקצרה הזו, עם סגירת ביניים חמודה לסיפור של דייב ואלכס (אלישה קת'ברט נראתה הפעם יפה במיוחד), ובאופן כללי השלמות ופיוס. השטויות של בראד ושל ג'יין היו מפילות, החל מפרצוף "נפלאות התבונה" שלה ועד אדיבותו כלפי החדר במלון שבפניו הוא מתריע שהוא הולך לעשות בו סקס (פלוס הורדת המכנסיים בהקשת אצבע - גדול). מעולים גם היו הניסיונות של החברים לטפול את תכונות שרשאו על מקס, ומנגד ניסיונו המוצלח למדי להמחיש שדווקא פני היא השרשאו שלהם, ולבסוף ניצחונו בהתערבות מול חבריו כשגרם להם לבכות בזמן שחיתן את הזוג.

את שרשאו גילם טי ג'יי מילר המצוין, שהיה דמות משנה גונבת-הצגה בסדרה אחרת של האחים אנתוני וג'ו רוסו - Carpoolers המצוינת והמבוטלת מ-2008. שם הוא גילם את מרמדוק, בחור אקסצנטרי ומוזר בצורה קיצונית, שמזכיר קצת את שרשאו בצורתו הקלאסית הלא מתורבתת. שמחתי אפוא לראות אותו כאן, אבל הרגשתי פספוס מכך שלא ניתנה לנו אפשרות להתוודע יותר אל דמותו הישנה, ומן הסתם כבר לא תינתן. אולי באיזה פרק פלאשבק בעונות הבאות. (yaddo , לשרשור המקורי בפורום אג'נדה).

 

 

10. מד מן, עונה 5 פרק 2

אם יש משהו שבלט בהיעדרו בפרק פתיחת העונה החמישית של "מד מן", הרי שמדובר בבטי פרנסיס. העונות האחרונות הפכו את דמותה לאם בלהות עבור ילדיה, ובעיקר בכל הנוגע לסאלי, אבל בסופה של העונה הרביעית זכינו לשביב תקווה. אחרי פרק שבו נהגה באופן מפלצתי במיוחד, גירשה את בן השכנה שהיווה נחמה לבתה ואף פיטרה את האומנת של הילדים מזה שנים – קרלה – בלי לתת לה אפילו הזדמנות להיפרד, שלא לדבר על מכתב המלצה, הגיעה לבסוף סצינה אחת שגאלה מעט את דמותה.

 

 

זה היה כאשר חיכתה לדון לעת ערב בבית הריק שבו גרו פעם, מדמה כאילו הייתה שם במקרה. כשדון הגיע הודתה בפניו ש"הדברים אינם מושלמים". היא התכוונה לחייה החדשים עם בעלה הטרי, דון הבין – מבחירה או בטעות – שהיא מתכוונת לבית החדש שאליו הם עוברים.

(להמשך קריאה: yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

 

   

9. עקרות בית נואשות, עונה 8 פרק 19

הפרק הזה הצליח להפתיע ולרגש כאחד. המפתיעה מכולן הפעם הייתה לינט, שהקנתה לי רגע של נחת כשזרקה בצק ירוק על החליפה הלבנה של גייין - וכששחררה את טום, למרות שניכר שהוא לא באמת מעוניין להשתחרר. אומרים שגברים מתחתנים עם "אותו מודל" כל פעם, ואין ספק שג'יין התגלתה כמניפולטיבית  ושתלטנית בפרק הזה. אז עם כל הכבוד לה- לינט גם אם ילדיו וגם יותר יפה, עדיף כבר שיישאר עם הגב' הראשונה וישלח את האחרת לדרכה...

 

הסיפור עם התגלית של סוזאן לגבי אחותו של מייק היה מרגש, כמו גם התובנה של ג'ולי בסופו של דבר, שלא מוותרים על ילד רק כי "זה לא נוח לגדל אותו".

הסיפור של ברי מסתבך מצד אחד, אבל מצד שני הופך להרבה יותר פשוט. מסתבר שכשיש לך עו"ד טוב, אתה יכול להיות אשם בכל וזה עדיין לא ישנה שום דבר. אבל אי אפשר לכעוס יותר מידי על עו"ד כשרואים איך מתנהלת המשטרה...השוטר הזה מנסה לתפור תיק וכנראה תופר לעצמו את ההורדה בדרגה בקרוב.

 

ורק עם תהיה אחת נשארתי הפרק. גבי כהרגלה משתמשת בכל מה שיש לה כדי להשיג את מטרותיה, אבל מה קורה לקרלוס?  הגבר שהיה מוכן לפרק כל מי שרק הסתכל באופן לא הולם לדעתו באשתו רואה אותה נמרחת על בחור אחר לידו, ויושב בשקט?  אני חושבת שמשרת היועץ לא ממש הולמת אותו...בסה"כ פרק מוצלח ומשעשע - כמיטב המסורת של עקרות בית נואשות. (זלפה)

 

9. צייד עירוני פרקים 9 , 10

אז יון סונג שלח גם את שר ההגנה של קוריאה בחבילה למשרד התובע, והצליח להציל את קים ננה ממוות, והצליח גם לעשות בדיקת דם על מנת שיראו אם הוא תורם מוח עצם מתאים לאימו, וגם להחליף את דגימת הדם שהגיעה לבדיקה במחלקה לזיהוי פלילי בדגימה אחרת, כדי שלא יוכלו לוודא במשרד התובע שהוא הוא הצייד העירוני, וזאת תוך כדי שהוא משתלשל מקירות באופן שממש, אבל ממש אינו מומלץ בבית. אך למרות כל זאת גיבור, או יותר נכון, גיבורת הפרקים בעיניי היא דווקא קים ננה, היא בניגוד ללואיס ליין חברתו של קלראק קנט שלא ממש הבינה שהוא סופרמן (והייתה צריכה קצת עזרה מלא-ידידים להבין זאת) 

 

 

ראתה מבעד למסכה, והבינה אחרי שלושה מפגשים בלבד עם ה"צייד העירוני", כשרק באחד מהם היא זוכה להביט היטב לתוך עיניו, שהמדובר הוא בלא אחר משותפה לדירה ולעבודה, יון סונג.

 

והתגובות שלה לגילוי פשוט נפלאות, היא מצליחה לראות דרך המסכות של התנהגותו מי הוא באמת, וגם ניסיונות ההרחקה שלו אותה מחייו כדי להגן עליה מפני האיומים מבחוץ (ג'ין פיו) לא מפריעים לה לראות נכוחה. אבל יותר ממה שאהבתי את העובדה שהיא מבינה מי הוא, אהבתי את העובדה שלמרות שהוא נוהג בה מנהג אנג'לוס בבאפי מייד אחרי הפעם הראשונה של אנג'ל ובאפי, היא לא הולכת לרגע למקום של איפה טעיתי ומה עשיתי לא בסדר. כשהוא דוחה אותה אחרי שהיא מצהירה על אהבתה, היא אומרת לעצמה שטוב עשתה כשאמרה לו, כי לאהוב זה טוב. כשהוא מתגפף לפני אפה עם איזו בחורה זולה שאני לא יודעת היכן מצא אותה רגע קודם לכן, היא אומרת לו שהוא לא צריך לנסות להרחיק אותה, כיוון שהיא לא דרשה ממנו כלום בהצהרת האהבה שלה, ושאם הוא רוצה לגרום לה לקנא הוא צריך לבחור בחורה טובה יותר כדי שהיא תרגיש שהמתחרה שלה ראויה בכלל. יון סונג מודע לעובדה שהתובע חושד בו, אבל לא ממש מודע לעובדה שקים ננה כבר בטוחה לחלוטין שהוא הצייד העירוני, מה שהופך את ההתנהגות שלו כלפיה ליותר מטופשת, בעוד שהיא משתמשת בידע שלה כדי להגן עליו גם מפני עצמו. והאופן שבו היא מנחשת שהמוכרת בחנות האוכל היא אימו, ומנווטת אותו לעזור לאימו חולת הלוקמיה בטיפולים גורם לי להעריך את ההבנה שלה לאופיו אפילו יותר. פרק שבהחלט משאיר טעם של עוד (אורלי).

 

 

8. מרגל עונה 1, פרק 1

הקונספט של הסדרה - של אדם שנחשב לא יוצלח על יד כל בני ביתו, אבל איכשהו מצליח להתברג למערכת הביון של ארצו (במקרה הזה בריטניה כמובן) ולהפוך שם לאדם מוערך מאוד- נשמע לי מצחיק, ולכן החלטתי לבדוק את הסדרה הזו, ומה שאני יכולה לומר על הפרק הראשון הוא שמצאתי אותו מצחיק בדיוק כמו הרעיון. ובמיוחד אהבתי את הקטע עם הסודוקו, למרות שאני לא בטוחה שאני מבינה מדוע פתירת סודוקו הופכת אנשים לחומר טוב עבור שירותי הביון...

 

בכל מקרה אני מקווה שבפרקים הבאים אני אגלה שהם יצליחו לממש את כל הפוטנציאל שיש ברעיון הזה ולהוציא ממנו יותר, כי בינתיים לא ראיתי שם הרבה יותר מזה. (אורלי).

 

 

7.5 היעלמות עונה 1 פרק 1

כשראיתי את הפרק שהתחיל עשר שנים קודם לכן בפיצוץ המכונית והאבא, והילד שניצל בזכות אותו כדור חתום על ידי זידאן, המחשבה הראשונית שלי הייתה, וואו, יש כבר 10 שנים לעובדה שזידאן הוא כדורגלן כוכב, איך שהזמן רץ.  ואם אני אהיה קצת יותר רצינית, אני יכולה לומר שהמחשבה הראשונית שלי הייתה איזה מזל היה לילד שהוא בדיוק יצא משם. כשהבנתי עם התקדמות הפרק ששני ההורים היו סוכנים סמויים, עניין שהסביר כביכול את העובדה שמישהו רצה להרוג את האב, פתאום עלה בדעתי שאולי זה לא רק עניין של מזל, אולי האב בכלל תכנן את כל זה, בגלל זה הוא "שכח" בנוחות את הכדור, ובגלל זה הוא שלח את בנו להביא אותו כדי שלא יראה אותו בזמן שהוא מביים את מותו.  אז אני לא יודעת בינתיים אם יש ממש בתיאוריה שלי, או שהיא שטות מוחלטת, אבל איכשהו אני חושבת שאם אני צודקת זה היה יותר מדי שקוף, ואם אני טועה הרי שאם יש גוף שמעוניין לחטוף את הבן, והוא לא קשור איכשהו לאבא אלא רק לכל מיני סוכנויות ריגול למיניהן בעולם, יש בזה משהו ש-איך נאמר את זה בעדינות- לא ממש מעניין אותי, ואולי זו הסיבה שכל הפרק הרגיש לי משוחק מדי והזכיר לי באווירה שלו קצת את 'זהות בדויה'.

 

שני קטעים קטנים שכן אהבתי בפרק היו כשהאימא אמרה "לא הגנתי עליו" במהלך החקירה שלה, כשהיא רומזת לכך שהיא כן סיפרה לבנה שהיא הייתה סוכנת סמויה, והמשפט הזה קיבל משמעות נוספת בגלל העובדה שהוא נחטף ושיוצא שהיא באמת לא הגנה עליו. ואת הקטע שבו האם קולטת שמישהו נכנס לדירת בנה כשנשק בידיו, והיא מסתתרת לה  בדירה כשהיא מאלתרת לה נשק מקולב מזדמן, אבל זה היה רגע שאהבתי עד שהבנתי שמבחינתה זה באמת נשק, כשהיא הצליחה בעזרתו לנטרל את אותו פולש, ובסופו של דבר גם להרוג אותו אני חושבת שגם מידת ההזדהות שלי איתה פחתה. (אורלי).

 

 

7. המפץ הגדול - עונה 5 פרק 15

לליאונרד סוף סוף נשבר מהסכם השותפים, ושלדון מבין מזה שהם כבר לא חברים. חבל רק שלא התמקדו בפן קצת יותר מעניין של הניתוק הזה... שלדון תמיד טוען שהוא לא אוהב אנשים, אבל לאורך השנים הפך להיות ברור מאוד שהוא זקוק לחברים שלו, ולא סתם כי ליאונרד מסיע אותו ממקום למקום. החברים שלו, ובעיקר ליאונרד ופני (ולאחרונה איימי), הם החיבור היחיד שלו לעולם. בלעדיהם, קל מאוד לדמיין אותו בתור מישהו שלא יוצא מהבית, או בגרסת הקומיקס, בלי הסיידקיקס שלו הוא כנראה היה הופך לנבל על. אז באמת חבל שהתמקדו רק בכמה קשה לו בלי ליאונרד כנהג צמוד.

 

 

לגבי יתר הדמויות:

- פני וליאונרד מתמזמזים בהפסקת חשמל, אחרי שפני החליטה לוותר על "לקחת את זה לאט".

- הווארד מקבל כינוי אסטרונאוט מלגלג, באדיבות אימא שלו.

- איימי וברנדט מקבלות משפט וחצי כל אחת, שתיהן על תקן "החברה". ראג' מקבל יותר שורות, אבל על אותו תקן :)

- סטיוארט ("החבר התשיעי הכי טוב של שלדון") מדכא מהרגיל. (דורון ז)

  

 

שולי הממיר


 האם "SNL" עומדת בפני שינוי דרמטי בקאסט? ישנם דיבורים על כך ששלושה מבין הכוכבים הגדולים ביותר של התכנית – קריסטן וויג, אנדי סאמברג וג'ייסון סידייקיס עשויים לעזוב את התכנית בתום העונה הנוכחית. לפחות במקרה של וויג אולי כדאי לקחת את הדברים בעירבון מוגבל – וויג (שהמניות שלה בעליה מאז הסרט האחרון שלה) מסיימת חוזה וישנן לא מעט ספקולציות שהרינונים הללו הם חלק מתרגילי מו"מ במטרה להשיג לה חוזה חדש וענק. אבל לורן מייקלס, המפיק האגדי של התכנית, לא פראייר והשבוע "הצטרפה" לתכנית שחקנית חיזוק חדשה וכשרונית – קייט מק'קינון, שגם קיבלה זמן מסך חריג יחסית למישהי חדשה כמוה במה שנראה כמו מסר ברור ומעניין מצד מייקלס כלפי וויג ("יש לך מחליפה אז תתחילי להרגיע"). אפשר לראות מביצועיה של מקק'ינון בתכניתה הראשונה כאן.

   

 



רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il