המסך המפוצל

סכפ``ש אנג`ל: חוסר-הרמוניה

פרק שבעה-עשר: Disharmony

מאת: JW

פורסם: 24-08-2002
11 תגובות
החלק השני בקרוסאובר הכפול של השבוע, מביא ללוס אנג`לס את הרמוני. אותה הרמוני שלאחרונה נראתה בפרק "Crush" בבאפי, כשהיא מושפלת ודחויה (שוב) ע"י ספייק, שלמעשה מעולם לא רצה אותה. ואם יש דבר אחד שמסמלת הרמוני יותר מכל, הוא הקומדיה.
אך גם לפני הופעתה, ניתן לראות הישר מסצינת הפתיחה כי הפרק שלפנינו הוא קומי לחלוטין. מעין אתנחתא קלה מכל מה שעברנו עד כה. הפרק האחרון שהוקדש כולו לפן הקומי ב"אנג`ל" היה "Guise will be guise" שעסק בווסלי. וכעת, בשביל לצנן ולרענן את האווירה נכתב פרק שלם שסובב סביב הרמוני. וקורדיליה. הפסקול קליל וייחודי ואפילו תמצית הקרוסאובר המשמעותית ביותר, הופעתה הקצרה של ווילו, נרתמה לטובת הגברת האפקט הקומי של אי ההבנה המשעשעת, שיצרה תקרית משעשעת (ואנטי פוליטיקלי קורקט...) אף יותר.

אפשר לנתח את דמותה של הרמוני מכל מיני בחינות וצורות. אפשר לומר שהיא מחפשת ייעוד והכוונה, שהיא עוברת משבר זהות, שהיא בסה"כ מנסה למצוא את עצמה ואת מקומה בעולם. אבל למען האמת, לא יהיה בזה טעם. הרמוני היא האפקט הקומי. זו מטרתה היחידה. דמות שטוחה לחלוטין שמשרה סביבה אווירה מצחיקה ומבדרת, ותו לא. אין לה משמעות מיוחדת מעבר לזה, המניעים או הרצונות שלה לא רלוונטים והניואנסים או המוטיבים שלה לא זוכים לפיתוח מיוחד. היא פאטתית, מגוחכת, מטופשת, מצחיקה, מעוררת רחמים, כושלת. היא מפריעה, מציקה, מטרידה, מעיקה. היא זורעת סביבה המון אירוניה פנימית וכפלי משמעויות ויוצרת אי הבנות ו"קומדיה של טעויות". בשורה התחתונה – היא מתנהגת בדיוק כפי שמצפים ממנה, לא חורגת מעבר למאפיינים המוכרים שלה ולא מתפתחת יתר על המידה. אבל שוב – בדיוק בשביל זה הביאו אותה לכאן. זו היתה המטרה.



אבל מעבר לזה, ההשפעה שלה משליכה קצת על קורדיליה ומעמידה אותה באור קצת אחר ושונה מהרגיל. בתחילה היא מלגלגת עליה, על מקום העבודה שלה, על התפקיד שלה, האנשים איתם היא מסתובבת. אך בסופו של דבר היא גורמת לקורדיליה ולנו לראות את האמת שמסביב – החיים האלו הם בדיוק מה שקורדי רוצה. היא נהנית מהעבודה שלה, היא מרוצה ומסופקת. היא נחוצה והכרחית יותר מכפי שהיא נראית ויודעת בעצמה. יש לה חברים, אנשים נאמנים עליהם היא יכולה לסמוך בעיניים עצומות. ולמרות שהעניינים לא התנהלו בדיוק לפי התוכנית המקורית, טוב לה.
יותר מכל, הרמוני מייצגת את קורדיליה הישנה, השטחית והסנובית, הביצ`ית והאגוצנטרית, ומדגישה את השינוי הרב שחל בה. שתיהן מעלות זכרונות אבל הקורדיליה שמשתקפת היא לא הקורדיליה של היום. היא התבגרה והתפתחה, בניגוד להרמוני שמן הסתם, לא יכולה לעשות את זה. הרמוני, בנוסף לקומדיה, היא דמות מהעבר של קורדיליה שמעמתת אותה עם מי שהיא כיום. ותוצאות העימות מצטיירות כמאוד חיוביות.



העיסוק המשני בפרק נוגע לאנג`ל ונסיונות הפיוס שלו. ובהתאם לקו המנחה של הפרק, הם מקבלים גם כן פן קומי ומבדר.
בהמשך לפרק שעבר, שרמז כי מבין שלושת הדמויות קורדיליה היא האגוז הקשה לפיצוח, אנג`ל נרתם למשימת הפיצוי והמחילה. אך כשהוא מנסה לצור איתה שיחה, היא נאטמת ודוחה אותו, "אל תטרח". "We`re not friends" היא אומרת לו, מה שמעיד על עוצמת הפגיעה. הוא ממשיך לנסות לפצות אותה, מתחנף, מחמיא ומשתדל יתר על המידה, מתנהג בסלחנות מופגנת כלפיה. ולמרות שנראה כאילו גאן ו-ווסלי כבר סלחו לו והשלימו איתו, העניינים וודאי יותר מורכבים מזה. ובכל זאת, אנג`ל מרכז את המאמצים לכיוון קורדי. הסליחה והקבלה שלה חשובים לו יותר מכל. ווסלי מציין בפניו "תן לה זמן, יש לה הרבה כאב לעבד".
לקראת סוף הפרק, קורדיליה מתפרצת ואומרת "You`re better than her because you have a soul? I noticed yours didn`t get in the way of betraying the people who worked with you, who cared about you". היא עדין לא מסוגלת לשכוח ולסלוח. הכאב עדין טרי.
"Do you know how scared I was you were on you`re way to becoming Angelus *again*?". קורדיליה היא היחידה מבין שלושתם שיש לה את הקשר הכי עמוק עם אנג`ל, ההיסטוריה המשותפת שלהם הכי גדולה ונרחבת ולכן השפעות המעשים שלו פגעו בה יותר מכולם.

סוף הפרק, בדומה להתחלה ולאמצע, מתאפיין בקומדיה. קורדיליה ציינה בפני אנג`ל שאקט מסירת הבגדים שלה פגע בה, ולכן הוא קונה לה חדשים, והיא מתמוגגת מאושר ונראה כי סולחת לו על הכל. אבל האם היא באמת עד כדי כך שטחית? זמנים יגידו.
והכל נעשה למורת רוחו של ווסלי. כשקורדיליה דוחה את אנג`ל, ניכר בו מבט מרוצה. ובסוף, למרות שהוא ציין בפני אנג`ל "You can`t buy back her trust or effection", הוא מוכח אחרת, יוצא מושפל ונשאר רוטן ורוגז. מדוע? אולי הוא קיווה בסתר לבו שקורדיליה תהיה זו שתקשה על אנג`ל את העניינים ותגרום לו ייסורי מצפון ורגשות חרטה גדולים על מה שעשה להם, כי הוא בעצמו לא חזק מספיק בשביל לעשות זאת. אולי הוא נהנה מהעליונות המוסרית. אולי הוא סתם חש בערעור סמכותו וחושש כי אנג`ל לאט לאט תופס את מקומו וחוזר לנהל את העניינים.

על כל מקרה, בפרק הנוכחי ניכרה התייחסות ראשונה לווסלי כמנהיג החבורה החדש. את ההחלטה הרשמית לא ראינו, אבל למען האמת זה לא אמו ר להפתיע אותנו יותר מדי. מן ההתחלה הוא היה היוזם והמוציא לפועל, חדור המוטיבציה והאידאלים, המוח מאחורי הכוח, המשכיל והמלומד. ולכן אם אנג`ל הוא עכשיו עובד זוטר, מן הראוי שימונה בוס חדש. עידן חדש בפתח בשביל Angel investigations, ובשביל ווסלי. האם יעמוד באתגר?



אפשרות סבירה ביותר היא שניכרת בפרק ביקורת על שיטת ה"פירמידה" המפורסמת בארה"ב שמשמשת בעיקר כתרמית השקעות חלקלקה ומפתה. לעג נוסף מקבל "גורו העזרה העצמית", שמזכיר יותר מכל מטיפים דתיים וכל מיני כתות או סדנאות של שיפור עצמי והחדרת מוטיבציה. וגם שיטות ההטפה ההמונית והרטוריקה הסוחפת זוכות לטיפול אירוני.





פאשלות קטנות: בסצינה שמתרחשת בפארק, כשהמצלמה נמצאת מאחורי דייויד בוריאנז ותופסת את צדו האחורי בזווית הצילום, ניתן לראות אותו לועס מסטיק.

וכשהחבורה מחוץ לתיאטרון, יורד גשם ברקע ודווקא הרדיוס המצומצם בו הם עומדים יבש לחלוטין.