ארכיון המסך המפוצל > 2014

הממיר 10/5/14

ארץ נהדרת בסיום עונה, מד מן, סוכני שילד, לואי, החץ, הסדרה החדשה של 24, Veep, הויקינגים, וגם: חדשות מעולם הטלוויזיה כולל פרידה מקומיוניטי

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 10/05/2014

10. ארץ נהדרת, עונה 11, פרק 14 (סיום העונה)

תכניות סיום עונה, ודאי אם הן מתנגשות עם יום העצמאות, נוטות בדרך כלל לעטות אווירה חגיגית ונעימה לצפייה, גם אם הן עטופות בתרחיש סוף עולם כזה או אחר. הפעם, לעומת זאת, התכנית הייתה הרבה יותר חובטת והרבה פחות אסקפיסטית, ובעיקר היא הייתה מצוינת. כן, ממש ממש טובה, מצחיקה, דעתנית ואפילו מרגשת בסוף.

ביבי לא קיבל אישור מהרצל לחגוג את שנת ה-66, אז במקום זה התוכנית חגגה את ה65S, לפי נושאים. השנה לא היה ריאיון חנפני עם ביבי (משהו שהם אזכרו בעצמם) אלא קטע כועס מאוד ובלי ספק שיא של אמירה שמאלנית בתכנית. ביבי ניחם את לבני "שלא תדע עוד חארטה", אורי אריאל (רועי בר נתן הקפיץ את החיקוי פתאום כמה רמות למעלה) וידא הריגה בתהליך השלום ופרידמן הספיד ב"אל מלא תירוצים". ואז, לבקשתו של ביבי, שקופית קטנה התנצלה על השימוש במילה 'אפרטהייד' "בזמן שאנחנו שולטים על שני מיליון איש בלי זכויות אזרח". ככה, פשוט, מול העיניים של עשרות אלפי צופי ערוץ 2 שבעים ומנומנמים. כימנית זה מרגיז, אבל אובייקטיבית, אם אפשר בכלל, זה אומץ ראוי לציון וחופש ביטוי מרשים מטעם הזכיינית, עד שכמעט אפשר להזכיר את הגביע הקדוש שנקרא סאטירה. זאת מילה שאף פעם לא יוצאים טוב כשמזכירים אותה, אבל זאת הייתה בדיחה טובה שכאבה בבטן, ומבחינתי זה מספיק.

הבדיחות שכואבות בבטן לא הסתיימו כאן אלא עברו למערכון "דנית הקורבנית", בו לימדו שר החינוך וכוכבנית ילדים (ליאת הר לב כרגיל נפלאה) את ילדי הגן מה זאת שואה. עם כתיבה מצוינת ופרודיות על שירי ילדים דוגמת "לה-לה-לה נאצים" ועוד כמה. זה היה מצחיק מאוד, וראוי להיזכר בפעם הבאה שדנים בזיכרון השואה, בתרבות בכלל ובהומור בפרט. אחרונת פינות המסר לא כוונה כלפי הצופים אלא כלפי הממשלה והטייקונים, בתשדיר שירות שבו כיכבו מנהלי בנק לאומי ובנק הפועלים. אז נכון שההבטחה של ארץ נהדרת לחשוף במהלך העונה את הגופים המקושרים במשק לא ממש התממשה, אבל הקטע הזה, עם הפניית אצבע אישית מאוד, היא אמירה של אנשים שנמאס להם והתחושה הזו עברה היטב. להמשך קריאה (מירב).

9. מד מן עונה 7 פרק 4

ב-14 באפריל 1969 התקיים בלוס אנג'לס טקס האוסקר. הסרט "2001: אודיסיאה בחלל" היה מועמד בו לארבעה פרסים, מתוכם זכה בפרס על האפקטים המיוחדים. הבמאי סטנלי קובריק וסופר המד"ב ארתור סי קלארק כתבו את התסריט שעסק באבולוציה האנושית, בעתיד ובבינה מלאכותית. פעם אחר פעם נתקלו בני האדם במונוליתים, מצבות אבן שחורות ומסתוריות שהפציעו ברגעי מפתח והזניקו אותם אל השלב הבא באבולוציה.

קו מובהק נמתח בין "אודיסיאה בחלל" לבין הפרק הנוכחי של "מד מן", שהתרחש שבועות ספורים אחרי טקס האוסקר ההוא. לא זו בלבד שהפרק, ששמו "המונולית", עוסק במוטיבים של סרטו האייקוני של קובריק, אלא שבעדינות נפלאה שתלה "מד מן" קריצות קטנות כלפיו. כאשר דון מגיע לעבודה ויוצא מהמעלית, זו שמולו נראית ממש כמו אותה תבנית מסרטו של קובריק. מאוחר יותר כשרוג'ר מסנגר על דון בשיחת הטלפון עם לוס אנג'לס, הוא אומר שדון "בילה שלושה שבועות לבד במערה הזו ועדיין לא חבט באף קוף" – רפרנס לציון הדרך הראשון של האנושות על פי "אודיסיאה", שבו במועד פרה-היסטורי כלשהו רצח קוף, הומינואיד, את יריבו בחבטות.

Credit: AMC

ענייני מד"ב אינם זרים ל"מד מן". למעשה, יש לה סופר משלה בז'אנר – קן קוסגרוב. קשה היה לא להיזכר בו ובסיפורים שלו, שהפעם האחרונה שבה נתקלנו בהם הייתה בפרק הנפלא "סיגנל 30" מהעונה החמישית.  בשעתו הוא, אשתו, דון ומייגן התארחו אצל פיט וטרודי בביתם שבפרברים, וקן סיפר להם על הסיפור שכתב תחת שם העט שלו, בן הארגרוב. המעשה היה ברובוט שמתוכנת לעשות פונקציה אחת בלבד, עד שהוא מנצל אותה כדי להסיר בריח מגשר המקשר בין שני עולמות והורג את אלפי בני האדם שעליו. הסיפור הזה מהדהד באופן ממש מעניין למה שקורה בפרק הזה, גם מצד החשש מהרסניותן של המכונות וגם מצד העולמות השונים שחלק מהדמויות חיות בהם. כמו אז גם עכשיו הסמליות שיקפה היטב את חייו של פיט עצמו – בעבר הוא חי בכפר וערג לעיר, כיום הוא חי בלוס אנג'לס ומנותק ממשפחתו שבניו יורק, עד כדי כך שאינו יודע כי חמיו לקה בלבו.

בהמשך הפרק ההוא שיער קן שפיט הלשין לרוג'ר על עבודתו הצדדית, ובתגובה חיבר עליו אלגוריה חדשה, הפעם מכוונת. "קוֹ חשב שייתכן כי החיים בכפר הם שגרמו לו לבכות. הם הרגו אותו עם הדממה שלהם, והבדידות. הפכו את כל מה שרגיל ליפה מכדי לשאת". תחושותיה של מרגרט/מריגולד הפוכות בדיוק לאלה של פיט. "חשבתי פעם שהחיים בכפר בודדים", היא אומרת לאביה, "עכשיו אני מבינה שהעיר היא הבודדה". הארגרוב, שם העט של קן בעבר, הוא שם משפחתה האמיתי של מרגרט. בלילה היא ואביה שכבו לישון על קש ועץ, הביטו בכוכבים ודיברו על ז'ול ורן. היה משהו טהור ונצחי ברגע הזה, כל הזמנים נשזרו בכל הזיכרונות, מן האנשים הראשונים ששכבו תחת השמים ועד לאסטרונאוטים שכבשו אותם, ובתווך תמיד היו אבא או אימא שמספרים סיפור לילדם. המשך: (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

9. סוכני שילד עונה 1 פרק 20

הנושא המרכזי של פרקי הסדרה, באופן לא מפתיע, ממשיך להיות החלפת הצדדים של וורד והשאלה המרחפת באוויר היא האם הוא יוכל לגאול את עצמו. השבוע הוא הודה כי הרגשות שלו כלפי סקאיי כנים, אבל הציפייה שלו שהיא תבין את מעשיו, ראייתו של עצמו כמי שאינו רשע, מאפיינים לא מעט נבלים. יש שיודו שהם אכן רעים ומתגאים במעשיהם, אחרים יתכחשו לכך. הקטע הכי מעניין היה כשסקאיי קראה לוורד במפורש "נאצי", בהתאם למקורות הארגון שהוא עובד עבורו.

לעומת וורד, סקאיי מנסה להגיע אל לבו של מייק פיטרסון, אבל כושלת לחדור מבעד לחלקים הרובוטיים, האיום על בנו והתקן ההשמדה שנמצא בראשו. את וורד היא שפטה ברגע שנודע לה על בגידתו; כל מה שעשה מאז היכרותם היה חלק ממשימתו כסוכן היידרה. את מייק היא הכירה כאיש משפחה נואש שהסתבך שלא באשמתו, ולכן הוא ראוי להזדמנות נוספת. למרות זאת, כשוורד נמצא בסכנת חיים היא עושה את הצפוי ממנה ומצילה אותו במחיר המידע שגארט רוצה.

הופעת האורח של מריה היל לא תרמה הרבה לעלילה (טוב, הסיוע בבריחה מטאלבוט והאישור שלא נותר דבר משילד) ונראה כי שימשה בעיקר כצעד אפשרי לקראת שילובה בתפקיד מרכזיקבוע בעונה השנייה. לפחות מיי חזרה ולמדנו משהו חדש על טהיטי (קולסון עמד בראש הפרויקט והמליץ לסגור אותו), אע"פ שקו העלילה הזה נראה כעת מאוד שולי ביחס למתרחש מסביב עם היידרה.

אני לא חושב שמערכת היחסים של פיץ ו-וורד הגיעה לשלב כזה שמצדיק את התפרצות הזעם שלו. אמנם היחסים ביניהם לא אנטגוניסטיים כפי שהיו בתחילת העונה (הפרק "המוקד" היה מצוין עבור שניהם), אבל לא הייתי קורא להם חברים, בטח לא קרובים. כנראה הלחץ והזעם בעקבות האירועים האחרונים הצטבר והתרכז במקום אחד – והגילוי על וורד שיחרר אותם. זה היה עוזר אם היה מדובר בברוס באנר.

מידע נוסף שנמחק ממוחו של קולסון:
- בשיחה טלפונית עם פפר פוטס, מריה מציינת את מן-ת'ינג .ד"ר טד סאליס היה מרצה לביוכימיה שבעקבות חשיפה לחומרים כימיים בשילוב כוחות מיסטיים, הפך ליצור דמוי אדם עשוי צמחים.
- ב"איירון מן 3" אחת מאנשי האקסטרימיס של אלדריך קיליאן הייתה אלן ברנדט המצולקת. בקומיקס ברנדט הייתה סטודנטית של סאליס ולאחר מכן אשתו. אלן הצטרפה לארגון AIM וניסתה לגנוב את המחקר של בעלה, אבל מן-ת'ינג השחית את פניה.
- פפר פוטס (גווינית' פאלטרו) היא המזכירה לשעבר של טוני סטארק, מנכ"לית החברה שלו ובת זוגו – בסדרת סרטי איירון מן. בקומיקס התפקיד שלה בחייו של סטארק לא שונה בהרבה, למעט היחסים הרומנטיים ביניהם (שלא התפתחו מעבר להידלקות חד-צדדית). למעשה, פפר הייתה נשואה לשומר הראשהנהג הפרטי של טוני, האפי הוגאן (ג'ון פאברו מגלם אותו בסרטים). (תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה).

8.5 לואי, עונה 4 פרקים 1,2

בפרק הראשון לואי מדבר על הקושי שלו לשלב בין חיי המשפחה, הטיפול בבנותיו ושגרת היום יום לבין חיי הלילה שלו כקומיקאי. העצה הגרועה שהוא מקבל בפרק: לזנוח את בנותיו, גרועה בעיניי גם לקומדיה שלו, כיוון שאני מוצאת את העיסוק שלו בחיי השגרה והיום יום מצחיקים ואמינים להפליא גם כשהם נראים מוגזמים ומופרכים, בעוד שלקשייו כקומיקאי קצת יותר קשה לי להאמין בשלב זה של חייו, וזה נראה לי קצת כמו זמר שעשה מיליונים ששר על כמה קשה לגמור את החודש. מה לעשות, עכשיו כשהוא לואי, זה שאנשים מחכים יותר משנה כדי שהוא יכין את פרקי הסדרה שלו, קצת קשה לראות אותו כסטנדאפיסט לוזר שמגיע לחמם הופעה של ג'רי סיינפלד בלי שלאיש יהיה מושג מיהו בכלל.

אל מוטיב הליצן העצוב שהיה בפרק, קצת יותר קל להתחבר, זה שמצליח להצחיק אבל מעט מאוד דברים מצחיקים אותו, אם כי עברה בפרק השני אמירה על הקהל והקושי לרצותו, ועל כך שבעצם מה שמצחיק את הקהל זה הכאב שלו. אחרי הכול, היחידה שצחקה מהמופע שלו, עשתה זאת בגלל שזה היה גרוע, ולא במקום, ולא בגלל שזה היה מצחיק. וזה גם מה שהיה אמור להצחיק אותנו הצופים באותו הזמן, עד כמה שהוא לא מצליח לעשות את מה שהוא אמור.

Credit: FX

הדברים האלה גרמו  לי לתהות באופן אישי האם כשהוא אומר לאותה בחורה אחר כך, שאותו מעט מאוד דברים מצחיקים, זה אומר שהוא לא מוצא את כאבם של אחרים מצחיק במיוחד?  מעניין במיוחד כיוון שהוא משתמש בכאבים שלו כחומר לבדיחות יותר מכל דבר אחר. בין אם המדובר בכאבים פיזיים (גב שנתפס, אגרוף לפנים) ובין אם המדובר בכאבים נפשיים (הפחד מכישלון כהורה וכקומיקאי).

שאלת ההטרדה המינית גם היא עלתה בפרק, והעלתה סיטואציה אשר לחלוטין שמה אותו בצד של הגברים המוטרדים מינית. על הנייר מה שקרה שם ממש לא נשמע טוב מבחינתו, הוא שוכב עם בחורה שהוא פגש כקהל בהופעה שלו בלי שהוא אפילו יודע את שמה, והיא מסיימת עם שבר בפנים, אבל למרות שאין ספק שהוא לא היה אמור לפגוע בה, אין גם ספק שמי שלא ידע לקבל את הלא ולהפסיק בסיטואציה שאותה ראינו הייתה הבחורה דווקא, שהמשיכה לדגדג אותו למרות מחאותיו.

מה שאותי עניין הייתה גם הסיבה שבגללה לואי החליט לשכב אתה, כאילו אם היא נראית כמו דוגמנית, והיא רוצה אותו והיא קופצת עליו זה יהיה מעליב אם הוא ידחה את הצעתה, וזו נקודה שעוררה את מחשבתי במיוחד מפני שרבים מהגברים שמואשמים בהטרדה מינית, טוענים שהם היו המוטרדים, ולמרות חוסר ההיכרות עם הבחורה, הם לא רצו להעליב אותה ולפגוע בה. כאילו ברור שהיא מספיק מבוגרת ויודעת מה היא עושה כשהיא מתחילה אתם, אבל לעמוד בסירוב שלהם, בזה היא לא תוכל לעמוד. וחשבתי עד כמה גם הטיעון הזה מגיע מאיזשהו מקום שוביניסטי. כאילו ברור שהבחור אמור תמיד להיות בעניין, ואם הוא לא סימן שמשהו לא בסדר בבחורה, במקום שסימן שמשהו לא בסדר בסיטואציה.

כשדמיינתי לי סיטואציה הפוכה בה גבר היה מזמין לנסיעה אתו בחורה שהוא פגש זה עתה, והחמיא לה, וכשהיא הייתה מגיעה לבתו היה מתחיל להתפשט ומתנפל עליה בכמעט עירום מבלי שהוא אפילו טורח לספר לה את שמו, הבחורה אם היא לא הייתה ממש מעוניינת בו, נראה לי שהיו עולות בה מחשבות על כך שהוא סוטה והיא צריכה לברוח מהמקום הרבה לפני שהיא הייתה חושבת שאם היא תסרב לו הוא ייעלב. אז נכון שלואי בדבריו לעורך הדין ודרישתו ליחס שווה לגברים ונשים לא טוען שהסיטואציה נכפתה עליו, אבל הוא כן קצת מציג אותה ככזו, ואיני יודעת אם זה במכוון או לא, אבל אין ספק שלואי יודע ליצור סיטואציות מעוררות מחשבה.  מה שלואי טוב בו אפילו יותר הוא לקחת סיטואציות מהחיים ולהגזים אותן בצורה כזו שאני עדיין יכולה לומר זה לא יכול לקרות ככה, אבל זה "בדיוק" מה שקרה לי. וזה בדיוק מה שקרה לי עם שני הקטעים הראשונים של הפרק הראשון, קטע הסטנדאפ על כך שהוא חי שנה בתחושה שהוא צעיר יותר, והקטע הגדול ביותר בפרקים הללו בעיניי, עובדי האשפה, שלמרות שברור שעובדי האשפה מעולם לא נכנסו לאיש לבית ועשו לו רעשים והרס רק כדי להעיר אותו, אין ספק שלמשמע הרעש של עובדי הזבל כשאני מנסה לישון יכולתי (ואני מאמינה שגם רבים אחרים) להרגיש כאילו זה בדיוק מה שהם עושים. סך הכול התחלת עונה טובה לסדרה. (אורלי)

8.5. החץ עונה 2 פרק 12

אחרי הצגתם של בארי אלן וכוחות על, איבדתי עניין בשני הפרקים הקודמים, ולו בגלל המעורבות של לורל. מתחילת העונה היא הייתה דמות משנה עם קו עלילתי משעמם (התמכרות לכדורים ואלכוהול) ולולא מערכת היחסים המתפתחת שלה עם סבסטיאן בלאד, לא הייתי שם לב אם הייתה נעלמת מהסדרה ללא התראה. הסיפור עם בלאד הותיר אותה עם קשר למרכז הסדרה, בייחוד אוליברהחץ, שבשתי זהויותיו התרחק מחברתו לשעבר בגלל עניינים חשובים יותר ורדיפתה אחריו בתחילת העונה. ההוכחה הכי ברורה לנוכחות המיותרת של לורל, היא בהחלפת התפקידים בינה לבין אביה קוונטין, כעת מסייעו של הויג'ילנט בקרב רשויות החוק ובחייו הפרטיים מכור לשעבר.

הנפילה של לורל נמשכה בפרק האחרון, כשסוף סוף יצא מהסיפור שלה משהו חיובי: חזרתה של שרה. חשבתי ששיחת הטלפון של אוליבר הייתה לקוונטין, אולם היא החליט לעשות מעשה קיצוני ולגרום לשרה לחרוג מתכניותיה כדי לסייע לאחותה. כשלורל עזבה את המועדון שיכורה ישב שם אדם חשוד, שהגלאים הלא כל כך תקינים שלי מעריכים כי מדובר בחבר ליגת המתנקשים.

שובם של מתקן ההרס וברונז טייגר היוו לא יותר מסיפור רקע לשותפות המלבלבת בין החץ לרוי הארפר. אע"פ שהפעם התפקיד של בן טרנר היה בשרני יותר מאשר בהופעתו הראשונה, הסיפור שלו יתפתח כראוי בהמשך הדרך, כפי שניתן להבין מהמפגש שלו עם אמנדה וולר.

מאז הוזרק לגופו המיראקורו, רוי היה במסלול מתדרדר של זעם בלתי נשלט. הזעם, כפי שהוכח גם במקרה של סלייד, הוא שהיווה טריגר להפעלת הנסיוב בהצלחה, אך השילוב ביניהם מסוכן. מניסיונו בעבר, אוליבר ידע שאהבה היא זו שתציל את רוי מעצמו. החץ אמנם הציל את חייו של רוי והיה לו כמודל להשראה, אבל הוא עדיין דמות חסרת פנים. כאוליבר הוא הקשר של רוי לת'יאה, ובכך הצליח להגיע אליו ולסייע לו בהשגת השליטה על כוחותיו. כן, עוד מישהו יודע את הסוד של אוליבר, אבל כמו במקרים הקודמים – בייחוד טומי – כל כך נהניתי מרגע החשיפה שלא אכפת לי. וגם הגיע הזמן שזה יקרה. להמשך קריאה (תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)

8. 24 - לחיות עוד יום, פרק 1 ו-2

בימים האחרונים, לפני הצפייה בפרקי פתיחת המיני סדרה החדשה של "24", ראיתי ריקאפ חביב של כל הסדרה והוא לא תרם כהוא זה לריענון זכרוני. מתוכו בלטה מבחינתי סצנה מהפרק האחרון שבה הנשיאה מדברת בטלפון עם ג'ק באוור ואומרת לו לרדת למחתרת כי אחרת הרוסים יתפסו אותו, אבל לא זכרתי מה הסיפור (ועדיין אינני זוכר). במהלך הצפייה בצמד פרקי פתיחת המיני סדרה החדשה היו מספר אזכורים למה שנעשה בעבר, לאודרי שאיבדה את שפיותה בעטיו ועוד דברים כאלה – שוב, את כולם לא זכרתי. בראש שלי "24" ממותגת פחות על פי ההתרחשויות בה – שבעונותיה המאוחרות נדמו כמו תבנית ששוב ושוב חוזרת על עצמה – ויותר על פי חוזק עונותיה: בין הראשונה לחמישית הייתה עלייה מתמדת. אחרי השיא של העונה החמישית הגיעה הירידה הדרסטית והעונה השישית הייתה מחורבנת בטירוף. עונות 7 ו-8 שאחריה היו טובות ממנה, אבל עדיין לא טובות.

Credit: FOX

אחרי הצפייה בצמד הפרקים החדשים, ניגשתי לקרוא את מה שכתבתי על הפינאלה ב-27 במאי 2010. זה מה שכתבתי, כשעוד היו שמועות על סרט בעקבות הסדרה.

אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל אני שמח על כך שיהיה סרט של "24" (בהנחה שדבר לא ישתבש בדרך). איזו מין דרך זו להיפרד מהדמות שלך, רבאק? האיש איבד את אשתו, איבד את בתו למשך שנים, איבד חברים, איבד את שפיותה של זוגתו, איבד את חברתו, נכלא בכלא הסיני, נאלץ לברוח מארה"ב למקסיקו, ניצוד על ידי כל רשות פדראלית או מקומית הידועות לאדם, מת, נדקר, נורה, נחבט – המעט, המינימום שהייתי רוצה לראות בסוף הסדרה זה שהוא יפרוש אל חיק משפחתו, עם בתו ונכדתו המתוקה. קצת נחת. האם זה יותר מדי לאחל לבנאדם? המשך: (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

8. Veep, עונה 3 פרק 5

למרות ש-Veep מוגדרת כקומדיה, היא לא ממש מצחיקה אותי, יש כמובן חיוכים, אך לא באמת מעבר לזה. מכיוון שאני מוצאת את הסדרה מעניינת מסיבות אחרות, בדרך כלל אני לא ממש שמה לב לזה. הפעם לא יכולתי להתעלם מזה, אולי מכיוון שהפרק שודר מיד אחרי שני פרקים של "לואי" שאכן גרמו לי לצחוק בפועל, ואולי מכיוון שבסצנה שבה סלינה יוצאת לדיג יחד עם מדוקס בניסיונה לבקש ממנו לפרוש מהמרוץ, כמעט מצאתי את עצמי צוחקת, היה שם משהו בסלינה במים כשאין לה מושג מה שהיא עושה ובסלפסטיק שג'ולייה לואיס דרייפוס מצטיינת בו שהצחוק כבר כמעט והגיע לגרון, אבל הוא לא באמת הספיק לצאת, מה שזה לא יהיה שהם תפסו בחכתם ברח להם, והצחוק שלי עמו. ובכל זאת העובדה שאני לא מצליחה ממש לצחוק מהסדרה הזו, לא מונע ממני לראות בה סדרה חכמה, ולהבין שאותו הקטע אפיין את כל קורותיה של סלינה בפרק, בכל פעם שהיא חשבה שהיא תופסת דג שמן (את מנהל הקמפיין, את ג'ונה בעל הקשרים וכו') היסוס או חוסר ניסיון והתנהגות לא הולמת שלה או של עוזריה והדג השמן חומק לו.

לפחות הפרק ענה על שתי שאלות שליוו אותנו מתחילת הסדרה, איך ג'ונה המעצבן זכה להתברג לעבודתו, והאם סלינה מאייר מסוגלת להיות טוטאל ביץ' – לשאלה השנייה התשובה היא כן, אבל המציאות שרוב הזמן עוזרת לה להימנע מכך גורמת לה עדיין לפקפק בזה. חוץ מהמציאות שבאה לעזרתה, והעובדה שרוב הסובבים אותה מסוגלים להיות ביצ'יים לא פחות, ולפעמים אפילו יותר.  (אורלי).

  

8. הוויקינגים עונה 1 פרק 6

כנראה שיארל בורג יקבור את כולנו. זה מה שאני יכול ללמוד מסוף הפרק הזה. אולי הפרק לא היה מלא בדם וגרזנים מעופפים, אבל מה שכן היה זה שוב הסתבכות של קווים עלילתיים שהולכים להשפיע על המהלך הגדול. אבל כמובן שהיה גם דם. הקליף האנגר, רגע לפני מותו של בורג, נתן רמז עבה שגם היום בורג לא ימות. כשהפרק נפתח עם ההלצה של המלך הוריק לצרף את בורג שוב לברית הפלישה לאנגליה, היה ברור שראגנר לא יזרום איתו. נכון, בלי הספינות של בורג יהיה קשה להוריק וראגנר לפלוש לאדמותיו של המלך אכברט, אבל ברור שראגנר יעדיף למלוק את ראשו של בורג ולאמץ לעצמו את הספינות. וכך היה, כמעט.

ביורן הבוגר חווה אהבה ראשונה ומחליט ללכת על כל הקופה עם צעירה מהמעמד הנמוך. אבל המיני ליין הנהדר של הפרק דווקא שייך ללגרטה. כמה חיכיתי לרגע הזה שהיא תעוף על בעלה השיכור. כל סצנה כזו אני מחכה לרגע שתשלוף בו חרב או תיכנס לתנוחת מלחמה. בתחילת הפרק עוד ריחמה עליו כיוון שהיה שיכור, אך בסצנת ההשפלה בה רצה לחשוף את שדיה מול כולם – זה גם היה הגבול שלי. כמו בימים הטובים שלה עם ראגנר, סכין לעין ושלום. ותודה לחבר של בעלה ששם סוף לסיפור כשכרת את ראשו.

אני חייב להזכיר גם את סיגי. בפרקים האחרונים כאילו קיבלנו אותה כמובן מאליו, ולי אישית כמעט נשכח הסיפור עם הרוזן בעונה הראשונה ושהיא בכלל בת למשפחת אצולה. נכון לעכשיו המעמד שלה לא נחשב כל כך, ואת זה טרחו לציין לנו באמצעות מערכת היחסים שלה עם המלך הוריק וכעת גם עם הבן שלו. הנביא הכניס בה קצת תעוזה כשאמר לה שהאלים תמיד יחייכו לנשים לוחמות – והיא הלכה ושכבה עם בנו של הוריק ברגע משפיל ומבזה ביותר. מה היא מתכננת? ואיפה זה יעמיד את רולו בהמשך? המבט של רולו על סיגי רגע לפני שיצא לנקום בבורג גרם לי לחשוש שאולי פספסתי משהו והיא סיפרה לו על מעלליה עם הוריק ובנו, אבל זה היה רק התקף עצבים אופיינו לרולו. המבט היה רמז לא קטן – שלדעתי לא נשתל סתם. להמשך קריאה (לירן אהרוני מבלוג קפה + טלוויזיה)

8. עמק הסיליקון, עונה 1 פרק 5

העובדה שמדובר בסדרה קומית מבית HBO מיד שולחת אותי בגעגועים ל"הפמליה" החסרה כל כך. אבל אחרי חמישה פרקים אני חושב שאפשר כבר לפרגן על הקומדיה החדשה. את האמת? כבר בפרק הראשון עברה לי בראש המחשבה, איך לא עשו את זה קודם? עיסוק בנושא מאוד עכשווי שפונה להמון מאיתנו החולמים להצליח בגדול, זה כמעט ללכת על בטוח היום מבחינת הצלחה טלוויזיונית. הביקורות מסביב די אוהבות וכל הזמן נשמעים קולות על כך שיוצר הסדרה מייק ג'אדג', החתום על "ביוויס ובאטהד" ו"המלך היל", מציג מציאות מאוד רלוונטית שמאפיינת את הנפשות הפועלות בעמק הסיליקון שבסן פרנסיסקו.

Credit: HBO

כל פרק עברנו עם החבורה מעין צעדים בסיסיים להקמת חברת סטארט-אפ צעירה. החל מהוויכוח על שם החברה, דרך סיפור החזון שלה ועד ללוגו שמאפיין אותה. הסיפור, מעין שילוב תסריטים הזוי של "הפמליה" ו"המפץ הגדול", עוקב אחר ריצ'רד (הוא תומאס מידלדיץ' הפחות מוכר), בחור מוכשר מאוד אך חסר ביטחון באותה המידה, שעובד כמפתח ב"הולי" – תאגיד יזמות ענק ומסחרי. ריצ'רד מצליח לפתח אלגוריתם המאפשר להגיע לרמת דחיסה עצומה של קבצי מוזיקה מבלי לאבד איכות – סטארט אפ שבמקום כמו עמק הסיליקון אמור להפוך כמה חברות גדולות על פיהן. למעשה, אם הרעיון של ריצ'רד היה מציאותי, האופן שבו אנחנו רגילים היום להעביר קבצים היה משתנה דראסטית. תעצרו רגע ותחשבו על הודעות ה-"60 שניות נותרו" כשאנחנו מעבירים קבצים לכוננים ניידים או מורידים סרטים באיכויות גבוהות.

הקאסט של הסדרה ממש נחמד. ה"קלף הפרוע" של הסדרה הוא ארליך – הסטלן רודף הבצע ו"בעל 10% מחברת פייד פייפר", כמו שהוא דואג להזכיר לכולם. בפרק הראשון חששתי שייפול לקלישאות ה"סטלן", אבל אחרי הפרק השלישי בסיקוונס הקורע בו הוא מחליט לקחת על עצמו את מציאת השם החדש ל"פייד פייפר" בעזרת התבודדות במדבר ופטריות הזיה, אני נותן לו את ברכת הדרך. גם הצמד הפקיסטני-קנדי, דינש וגילפוילד, שמזכירים מאוד את ראג' והאוורד מ"המפץ הגדול", נותנים עבודה. ב"המשרד" האמריקאי פחות אהבתי את זאק וודס שמשחק את ג'ארד, הבחור שהחליט לעזוב את תאגיד "הולי" כדי לעזור לריצ'רד בהקמת החברה הצעירה. כאן המשחק שלו הרבה יותר משוחרר, למרות שאיפיון הדמויות שלו בשתי הסדרות דומה מאוד. נקודה מעניינת הייתה בפרק הראשון בו ציין ג'ארד שבעבר היו מכנים אותו "רוח רפאים" – אלמנט שהופיע במשרד כמה פעמים בהקשר של אותה הדמות.

בפרק החמישי ראינו התפתחות דרמטית בין גווין נלסון בעל חברת "הולי" לפיטר גרגורי (המעולה!). אחרי שריצ'רד סרב לרכישה בשווי עשרה מיליון דולר שהציע לו גווין עבור "פייד פייפר", והלך דווקא על הצעתו של פיטר גרגורי להצטרף כמשקיע עם 200 אלף דולר, הבנו שישנה מתיחות כלשהי בין שני ענקי היזמות. הפרק האחרון נתן גוון קצת אפור על כל הסיפור של "פייד פייפר" כאשר נודע לריצ'רד כי הרעיון של "פייד פייפר" הוא לא מה שעמד לנגד עיני הספונסרים שנלחמו על ההשקעה בה. יריבות העבר בין גווין לפיטר מצד אחד הייתה אמורה לערער את הביטחון הנמוך של ריצ'רד, אבל תהליך ההעצמה האישית שהוא עובר בדרך להצלחה עושה לו את ההפך והוא מתעצבן על מוניקה שבגללה ויתר על הצעתו האסטרונומית של גווין.

אני שמח על היציאה החדשה של HBO, רשת שלא מפספסת לאחרונה, אמנם רק שמונה פרקים לעונה הראשונה של "עמק הסיליקון" אבל שם למעלה כבר הבינו שזה לא מספיק והזמינו עונה שנייה.(לירן אהרוני מבלוג קפה + טלוויזיה).

בשולי הממיר

בפרק הראשון של העונה הרביעית של לואי התארחה שרה סילברמן

בפרק השני של העונה הרביעית של לואי התארח ג'רי סיינפלד בתפקיד עצמו

זאק וודס, ג'ארד מ"סיליקון ואלי" וגייב לואיס מ"המשרד" הפציע שוב בתפקיד החבר של איימי ב- Veep.

מה יהיה לנו השבוע?

10-17 במאי

ביום שבת: הוואי חמש-אפס עונה 4 (Hot Zone)

ביום ראשון: גרייסלנד (yes דרמה)

ביום שלישי: Glee עונה 5 מסתיימת (yes דרמה), מלכה לבנה (HOT3)

ביום חמישי: סיילם (yes דרמה)

בשבת הבאה: מגוייסים, איש משפחה 12 (yes קומדיה)

גרייסלנד (Graceland)

סוכן FBI צעיר שזה עתה סיים את האקדמיה בקוונטיקו נשלח לדרום קליפורניה, ומצטרף אל קבוצה של סוכנים סמויים. עם דניאל סנג'טה ("הצילו").

סיילם (Salem)

מארי סיבלי היא המכשפה החזקה ביותר בסיילם. כשג'ון אלדן, יליד המקום ואהובה בעבר של מארי, חוזר לעיר מהמלחמה, הוא מגלה שהעיר נמצאת במהלך צייד מכשפות מטורף. אלדן אינו מאמין לדבר מתעמולת הממסד, ומבין שהוא חייב להציל את סיילם, ואם יצליח, יציל גם את מארי. עם ג'נט מונטגומרי ("הפמליה"), שיין ווסט ("ניקיטה", "להתחיל מחדש").

  

מגוייסים (Enlisted)

קומדיה כנה ומעט פרועה על שלושת האחים לבית משפחת היל, השונים מאוד אחד מהשני, כולם חיילים בצבא ארה"ב, שמוצאים את עצמם יחד באותו בסיס בפלורידה, ביחידה של לא –יוצלחים שתפקידם לקצור דשאים, לנקות, למיין דואר ולדאוג למשפחות החיילים שנשלחו לחו"ל. עם ג'ף סטולץ ("המאתר"), כריס לוול ("מרפאה פרטית", "ורוניקה מארס"), פרקר יאנג ("פרוורי הגהינום").

מלכה לבנה (The White Queen)

מיני סדרה בריטית בת 10 פרקים העוקבת אחר מסען של שלוש נשים לכס המלכות באנגליה של המאה ה-15. עם רבקה פרגוסון (בקרוב ב"הרקולס"), אמנדה הייל ("האישה הנעלמת") ופיי מרסיי ("חוג בלצ'לי").

Credit: BBC

 מסביב למסך המפוצל

 בימים אלה מגיעות רשתות השידור הארציות לכדי החלטות סופיות בנוגע לזהות הסדרות ששידורן מבוטל, אלה ששורדות לעונה נוספת ואלה שמקבלות הזמנה של עונה לקראת השנה הבאה. ריכזנו עבורכם את הידיעות החשובות ביותר: 

- ונתחיל בבשורות העצובות: "קומיוניטי" בוטלה. רשת NBC החליטה שלא לחדש את הסדרה לעונה שישית. עדיין קיים סיכוי קלוש שחברת ההפקה של "סוני" תנסה לשווק את הסדרה לרשת אחרת ("נטפליקס", "אמזון טיוי") אולי תנסה להפיק סרט, אבל כרגע זה נראה רחוק. 

-  חדשות קצת יותר טובות למעריצי ג'וס ווידון וסרטי/סדרות "מארוול": רשת ABC חידשה את "סוכני שילד" לעונה שניה, והזמינה סדרה חדשה שהיא, בעצם, מעין סדרת בת לסרטי "קפטן אמריקה" בשם "Marvel's agent Carter" שתעקוב אחרי הרפתקאותיה של הסוכנת פגי קרטר שהופיעה בשני סרטי "קפטן אמריקה" (ותגולם בסדרה ע"י היילי אטוול שגילמה אותה גם בסרטים) במהלך שנת 1946. 

- בשורות טובות גם לחובבי "נשוויל" שזכתה לחידוש מרשת ABC לעונה נוספת, שלישית במספר. 
 

 - מנגד, אותה רשת (ABC) החליטה שלא להעניק עונה נוספת ל"Suburgatory", והסדרה בוטלה באופן רשמי.

-  ורשת ABC בפעם האחרונה: הרשת חידשה סדרות רבות, ובהן "קאסל", "משפחת גולדברג", "נקמה" ועוד.

- רשת NBC הזמינה מספר סדרות חדשות, ובהן סדרה בשם "Mission control" בכיכובה של קריסטן ריטר ("שובר שורות", הביץ' מדירה 23", "ורוניקה מארס") שתגלם מהנדסת אוירונאוטיקה שעומדת בראש משלחת של NASA לחקר החלל ומגלה כמה קשה להיות אישה, במיוחד כשהסדרה מתנהלת בשנות ה- 60. בין מפיקי הסדרה יהיו וויל פארל ושותפו לעשייה, אדם מקיי. סדרה מעניינת נוספת תופק ע"י אלן דג'נרס ושמה "One big happy" על זוג ידידים, אחד סטרייט ואחת לסבית, שמחליטים לגדל יחד ילד, אבל אז מתאהב הבחור באישה והבלאגן חוגג... יככבו: אלישיה קאתברט ("24", "Happy Endings") וניק זאנו. 

- נישאר עם NBC: הרשת הזמינה עונות נוספות מ"חניבעל" ומהסדרה המפתיעה "About a boy" (בהפקתו של ג'ייסון קייטימס, מ"אורות ליל שישי" ו- "הורים במשרה מלאה") שעלתה במהלך העונה וסיפקה נתוני צפייה נאים. 

- ואם הזכרנו את "הורים במשרה מלאה": עדיין לא ברור עתידה של הסדרה החביבה שסיימה לאחרונה את עונתה החמישית. עפ"י הדיווחים האחרונים עתיד הסדרה תלוי בהסכמת חברי ההפקה והקאסט להסכים לקיצוצים בעלווית ההפקה, לרבות בשכרם של המעורבים. נדווח כשתברר התמונה. 
 

 -  רשת CBS הזמינה מספר סדרות חדשות, ובהן רימייק של מת'יו פרי ל"הזוג המוזר" (פרי יפיק ויככב בתפקיד ראשי), סדרה חדשה בשם "Battle Creek" בה ישלבו כוחות וינס גיליגן ("שובר שורות") ודייויד שור ("האוס") על שני בלשים בעיירה "באטל קריק", ובכיכובו של דין ווינטרס (ריילי א'ריילי מ"אוז"), סדרה בשם "Madame Secretey" בכיכובה של טיה ליאוני ("האמת העירומה") שבין מפיקיה נמנה מורגן פרימן שתעקוב אחרי חייה המקצועיים והפרטיים של מזכירת מדינה פיקטיבית בארה"ב. בין הסדרות החדשות שהוזמנו ניתן למצוא - איך לא? - גם סדרות בת ל- CSI ול- NCIS המצליחות.

 - רשת CW הזמינה גם היא מספר סדרות חדשות, ובהן סדרה חדשה של רוב תומאס ("ורוניקה מארס") שתתבסס על קומיקס של DC ותעסוק בסטודנט לרפואה שהופך לזומבי ומוצא עבודה במשרדו של הפתולוג.  הסדרה תופק ע"י חברת ההפקות של תומאס, וחלק לא קטן מחבריו ל"ורוניקה מארס" יהיו מעורבים גם כאן. סדרה מעניינת נוספת שהוזמנה היא סדרת בת ל- "החץ" בשם "The Flash" שתעקוב אחר הרפתקאותיו של "הפלאש", גיבור הקומיקס המפורסם של DC.בין המפיקים יהיה גם גרג ברלנטי ("אברווד", "אחים ואחיות", "דוסון קריק").


- באותה הזדמנות הודיעה רשת CW על ביטולן של מספר סדרות, ובהן "יומניה של קארדי ברדשאו" ו- "Tommorow people" ועל חידושן של מספר סדרות, ובהן "Hart of Dixie" ו"היפה והחיה" (שמצטרפות לסדרות הותיקות שכבר חודשו, ובהן "על טבעי", "החץ", "יומני הערפד" ועוד).

- אגב, זה היה שבוע מאד לא מוצלח, בלשון המעטה, לג'יי ג'יי אברהמס ולחברת ההפקה שלו "Bad Robot" שקיבלו הודעות על לא פחות מ- 3 ביטולים (!) לשלוש סדרות: "Almost human" (רשת פוקס), "Revolution" ו- "Believe" (שניהם ב- NBC) כך שכרגע נותרה להם רק "Person of interest" (ברשת CBS) בלוח המשדרים של הטלוויזיה הארצית.

ולפני סיום שתי ידיעות על תכניות/סדרות חדשות  שלא תשודרנה ברשתות ארציות:

- רשת "קומדי סנטרל" החליטה על זהותו של המחליף של סטיבן קולבר. הרשת תעלה תכנית חדשה בשם (הערמומי) "The minority report" בכיכובו של הקומיקאי השחור לארי וויטמור ג'וניור ששימש ככתב בתכניתו של ג'ון סטיוארט. התכנית אמורה לעלות לאוויר במהלך חודש ינואר 2015.  

 - זוכרים את "טריומפף הכלב המעליב"? אז מסתבר שהוא... קיבל סדרה! טריומפף ישוב לפגוש את הקומיקאי ג'ק מקברייר (קנת' מ"רוק 30") עמו שיתף פעולה לאחרונה במערכון מוכר בתכניתו של קונאן או'בראיין. בסדרה החדשה יגלם מקברייר ילד-כוכב עבר שכיכב בסדרה על ילד עם כלב (בסגנון "לאסי") שרצה חזק בשנות ה- 80 וה- 90, וכעת הכלב (שיגולם ע"י טריומפף) מוצא את דרכו חזרה לחייו של הבחור.  נשמע מבטיח. הסדרה תשודר ברצועת "Adult Swim" ותיכתב ע"י רוברט סמייגל, המוח (והיד) שמאחורי "טריומפף". 

***


רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il

תגובות (7)